אני רוצה לשתף משהו שלא שיתפתי בחיים אשמח לשמוע את דעתכן. אז ככה יש לי ילד בבית ספר שסובל מקושי חברתי משמעותי ולעיתים בריונות. הוא ילד מבריק בשכל אבל ביישן וקטן ופגיע כזה ורגיש וקשה לו מאוד הפן החברתי. הרבה פעמים הוא קצת דחוי. אני עוברת איתו כבר כמה שנים גם בגנים וגם בבית ספר מסע מאוד מאוד כואב. מתייסרת מזה. לא פשוט בכלל. העניין הוא שיש משהו שרודף אותי… בלב. וזה זה שאני כילדה הייתי הבריונית של הכיתה. ולצערי הייתי מתנהגת לא יפה בכלל לילדים החלשים 😞. הייתי ילדה שיש בה הכל, הכי יפה הכי חכמה הכי מוצלחת ומלכת הכיתה. וניהלתי את הכיתה וגם את הגן וניצלתי את הכוחות שלי לרעה. לא באה להצדיק אבל כבוגרת אני חושבת על זה בדיעבד, וגדלתי בבית מאוד מתעלל קיבלתי התעללות מאוד אגרסיבית ואלימות קשה וגם התעללות מינית וכאילו מתבקש שאת כל האגרסיות שלי פרקתי על הילדים החלשים בכיתה, במיוחד שהיה לי כזה כוח חברתי גדול. בחטיבה תיכון כבר התאזנתי וברוך השם גם הילדה שלצערי הכי התעללתי בה היא חברה טובה שלי היום ואני בתוך הלב שלי מכה על חטא. עליה ועל כל אחד שפגעתי בו בילדות. ופגעתי. לא חלמתי בימי חיי שלי יהיה ילד כל כך פגיע חברתית. כי תמיד באספקט הזה הכל בא לי בקלות אז כאילו מתבקש שגם הילדים שלי יהיה להם קל בפן הזה. זה הלם בשבילי שאני קיבלתי כזה אתגרו״כזה ילד״ וזה רק שיעור מבחינתי שכנראה השם יודע לסובב את הדברים בדיוק כפי שהוא רוצה וצריך. הנקודה היא שאני לא מפסיקה להיאכל שזה התיקון שלי כי אני עצמי פשעתי בנקודה הזאת וזה התיקון שאני אמורה לעבור וזו הקארמה שלי!!! ותאמינו לי שזה תיקון שלא אפשר לתאר אני בייסורים מרים על הסבל של הילד שלי. זה ממש מסע ארוך וכואב שאנחנו עוברים. אני פשוט לא מפסיקה להרגיש שנענשתי ובגלל שפשעתי הילד שלי עכשיו חוטף ונענש על זה 😞😞 לא מפסיקה להצטער ולאכול את עצמי. שאני אשמה בהכל. הגיוני כזה דבר? שהתיקון בא בילדים? בכוונה השיעור המדויק שצריך כדי לתקן פשעי עבר? אווףףף