היי לכולם, קצת ארוך אבל חייבת התייעצות, ובלי תגובות לא לעניין... אני נשואה עם 4 ילדים, דתית לאומית. ואוטוטו נשואה 10 שנים יחד. אני עובדת בבית חולים (לא רופאה ולא אחות) ויש שם אח שהכרתי, דתי גם כמוני, נשוי עם 3 ילדים... בהתחלה כשהכרנו זה היה טכני לגמרי לגבי עבודה וכל זה.. ובהמשך הוא היה מחמיא לי , גם ברבים... בהמשך היינו מביאים חיבוק אחד לשני כשמתראים ומידי פעם היה מגניב לי נשיקה בלחי או בצוואר שלי... היינו גם מתכתבים בהודעות וגם שם הוא לא הפסיק להחמיא לי. בגלל שקצת פחות הרגשתי את זה מבעלי לא עצרתי אותו בעניין המחמאות והחיבוקים וכל זה... וזה נתן לי ביטחון עצמי מה שאין לי הרבה. הילד שלי שיחק בטלפון ובמקרה קרה ובעלי ראה את ההתכתבויות וביקש הסבר, ושאשלח לאותו אחד הודעה שלא יפנה אליי, ושאני אישה נשואה ושבעלי ראה את כל ההודעות, ושידבר איתי רק אם זה בענייני עבודה ושלא יחמיא חי בכל מיני כינויי חיבה. כמובן שביקש לראות את התשובה שלו. ומאז זה נגמר והמצב בנינו קצת יותר הסתדר. כמובן שאני מאמינה שהוא עוד יבדוק אותי מידי פעם.. בקיצור החלטנו שנדבר רק שאנחנו בעבודה אם זה בהודעות וזה וכמובן שאח"כ מחקנו את ההודעות.. ויצא שבטעות שלחתי לו הודעה "שידבר איתי כשהוא פנוי" בשבוע שעבר שעוד היה בבית והייתי בטוחה שכבר יצא לעבודה ואשתו ראתה את ההודעה וזה עשה להם די בעיות ואז היינו צריכים לכתוב הודעות אחד לשני שזה שזה יראה כאילו לזה שלחתי הודעה. והיום בבוקר הוא אמר לי שהיה לו שבת דיי קשה ושאשתו רוצה לעשות פוליגרף... ואני דיי מרגישה חרא עם עצמי... ואותו בחור ביקש שנדבר עכשיו רק על עבודה בלי כינויי חיבה וחיבוקים וכל זה... יש לציין שלא התנשקנו .. שלא יהיה ספק. ודיי קשה לי, מצד אחד אני חושבת עליו ומחמיא לי המחמאות שלו והחיזור מהצד... והייתי רוצה שהכל יסתדר עם אשתו והכי לא נעים לי בעולם... אני לא יודעת מה לעשות?? אני לא בעד פירוק משפחות, והלוואי שיש דרך לתקן. אשמח לעצות ..