אחרי חמישה ימים מהלידה מרגישה עצובה , למרות שאמורה להיות הכי שמחה ומאושרת בעולם. יש לי את הילדה הכי מתוקה בעולם. (ב״ה) אבל מרגישה שבא לי רק לבכות ולבכות ואני מניקה אותה ולפעמים תוך כדי בוכה אני כל כך אוהבת אותה ומחוברת אליה, אבל נורא קשה לי להתרגל להכל. חיכיתי להיות אמא בכל מאודי ונפשי ואני לא מבינה למה אני עצובה? יש כאלה ששנים מחכות להיות אמא! מרגישה בלי מצב רוח בקושי יש לי תיאבון לאכול ואם לא הייתי מניקה לדעתי הייתי לא אוכלת כלום כל היום מצד שני לא מרגישה שיש לי דיכאון אחרי לידה (או שלא יודעת מזה) פשוט מרגישה שקשה לי מאוד ובעלי כל כך עוזר ותומך ויש לי מלא עזרה מהמשפחה… לא יודעת מה עובר עלי🥲🥲

היה לבת שלי שבוע שלם הפה והגפיים והיא לא אכלה ושתתה כלום כמעט חוץ מקצת סימילאק והיום חזרה לגן ומאז שהחזרתי אותה נתתי לה 120 מל סימילאק עם דייסת וניל ו6 כפיות מרק כי זה מה שרצתה ופלטה את זה אחכ ומקודם נתתי לה בננה ואחרי רבע שעה הרדמתי אותה עם 60 סימילאק זה רק מה שהצליחה לאכול ונרדמה על הידיים שלי ואז השתעלה והקיאה הכל זה הגיוני שכל מה שהיא אוכלת היא מקיאה? אולי כי הקיבה שלה הצטמקה והעמסתי עליה?

מתי התינוקות שלכם התחילו לדבר? שלי כבר בן שנה ו4 ועדיין לא אומר אבא ואמא 😅

ווסת בהנקה, אני עכשיו שבעה שבועות לאחר לידה ( הסתיים הדימום של הלידה כבר לפני חודש) וקיבלתי היום ווסת😕 קודם כל רציתי לשאול האם מניסיונכן, זה קרה למישהו ואח״כ ההנקה מנעה את הווסת וזה היה דימום חד פעמי או שאם קיבלתי פעם אחת אז עכשיו אקבל כל חודש? דבר שני אני רוצה להתחיל עם סרזט, היה לכן דימום הסתגלות? אם כן תוך כמה זמן התחיל ותוך כמה זמן נגמר? והאם היה רק פעם אחת דימום או כמה פעמים? ושאלה אחרונה, חיברתם חפיסות בסרזט?