לא מסכימה אני הייתי רוצב שהילד שלי ילמד כישורים חברתיים ומלמדים אותם בגן בצורה מקצועית לפחות לגן הייתי שמה עד 1 ..

שיתרגל לחברה מגיל קטן ולעצמאות

כמו שהילדים שלנו צריכים ללמוד לשחרר מאיתנו ולהיות עצמאיים, גם אנחנו ההורים צריכים ללמוד לשחרר. אי אפשר ללמד את הילד להיות יותר עצמאי אם את בעצמך לא משחררת. זה באופן כללי. אני לא משתגעת מדאגה כי אני פיתחתי אמון, בדקתי את הגן בקפידה לפני כן, יודעת להעיר אם משהו מפריע לי וכדומה. הגן נותן הרבה יותר משאני יכולה לתת - פעילויות וחוגים, משחק עם בני הגיל, יכולות וכישורים חברתיים כמו לשחק ביחד, לאכול ביחד וגם לסמוך על אנשים נוספים מלבד אמא. שזה מה שאמרתי קודם. מלבד זאת, זה לא האופי שלי. יש אמהות שנולדו להיות אמהות. וברגע שיש להן ילד זו נשארת המהות שלהן. אני לא כזו. אני רוצה לעבוד ולהתפתח ולהתעסק בדברים שמכילים אותי. אני לא רק אמא בעיניי. הבן שלי לומד המון בגן. הוא חברותי בטירוף, יודע להביע רגשות וגם לזהות אותו אצל אחרים. יודע מילים באנגלית ולספור כבר עד עשר גם בעברית וגם באנגלית, יש לו שם חוג תנועה, פעילויות יצירתיות לחגים… אני בחיים לא יכולתי לתת לו את זה.

הבן שלי ממש נהנה במעון, לא קשור לכישורים! מה יש לי לעשות איתו בבית כל היום? אני דואגת לו והדאגה הזאת לא תפסיק גם אם הוא יהיה בגן בגיל 3 וגם בגיל 10. אני רואה שהוא ממש נהנה וכיף לו עם החברים שלו והוא אוכל מסודר אז כשטוב לו טוב לי