תקשיבו, לפני שהתחתנתי, אבא שלי קנה לי רכב (אני רציתי לשלם והוא לא נתן לי) והוא היה שלי ובחזקתי והוא גם רשום על שמי.. איך שהתחתנתי עבדתי במקום קרוב לבית, ובעלי במקום רחוק אז אני נסעתי באוטובוס לעבודה, ובעלי עם הרכב שלי סבבה נכון? עם הזמן יצא מצב שהרכב הזה הפך להיות שלו לגמרי, אם אני אומרת לו שאני צריכה את הרכב הוא אומר לי שאני יכולה להסתדר עם אוטובוסים כשהייתי בהריון, התעלפתי באוטובוס ובכללי אני סובלת מאוד מכל עניין האוטובוסים, הצפיפות עושה לי לא טוב בלשון המעטה. עכשיו הייתי בחופת לידה שנה אז הוא היה עם הרכב, כל החופשת לידה לא יכלתי לצאת לשום מקום העיקר שהוא יסע לעבודה עם הרכב.. עכשיו התחיל המעון של הילד, שהוא במרחק של חצי שעה הליכה מהבית ואני כל יום הולכת לשם ברגל !! וחם לי ואין לי נעליים מתאימות וכתוצאה מזה כואבות לי הרגליים כבר ואני אמרתי לבעלי שאני חייבת רכב. אי אפשר ככה. קשה לי, נפלתי היום כי רצתי לאוטובוס עם הילד. הוא מבחינתו עד שאני לא יכניס 10 אלף שקל משכורת כל חודש, אי אפשר לקנות לי רכב. ותכף אני מתחילה לעבוד בתל אביב. אז שיביא לי את הרכב שלי בחזרה ויסע הוא באוטובוסים. מה הקטע?? איך אני אומרת לו את זה?? הוא אומר לי שאם הוא יסע באוטובוס לעבודה זה אומר שב5 בבוקר הוא צריך כבר לצאת והוא יחזור מאוחר מאוד הביתה. הוא עובד באיזור גבעת שמואל ואני הולכת לעבוד בתל אביב. נכון שיש הבדל בתחב״צ? למה אני יוצאת פה פראיירית באמת שאני לא מצליחה להבין