מזדהה איתך מאוד , אומנם ברוך השם הילד שלי לא בכה עדיין כשהלכתי ומקווה שהוא גם לא יבכה. אבל אני רואה את הילדים האחרים וזה מכניס אותי לסטרס, הם ממש בוכים וצועקים ולא מבינים למה אמא שלהם הולכת .. אבל.. זו תקופה , כל הסתגלות היא קשה , גם לנו כמבוגרים במקומות חדשים. צריך לזכור שהוא ילד קטן והוא לא מבין ורק הזמן יעשה את שלו , לאט לאט הוא יבין שכיף לו בגן , שיש עוד ילדים שאפשר לשחק איתם ומשחקים שזמינים במהלך כל היום , מניחה שגם פעילויות מותאמות לגיל שלהם. כל התחלה היא קשה תמיד , בעיקר לילדים ! טבעי מאוד מה שאת מרגישה , אני כבר שלושה ימים בוכה רק בגלל הניתוק שלי ממנו (היה איתי שנה בבית) זה קשה לתת למישהו אחר את המושכות כשאנחנו לא יודעות בעצם מה באמת קורה במהלך היום. לאט לאט את תסמכי על הגננת ולאט לאט המצב ישתפר , יהיה בסדר❤️

גם הבת שלי חדשה בגן וגם בוכה אבל נרגעת זה חדש להם אבל עושה מעקבים

גם לי זה קרה היום שמתי אותו והוא לא הפסיק לבכות ושהלכתי חיכיתי ליד הדלת לשמוע איך המטפלת מרגיעה אותו קשה מאוד אבל בהמשך יתרגלו ויהיה טוב

תודה בנות. אני באמת לא יודעת אם לשתף את הגננת על התחושות שלי כי אני בטוחה שכל ההורים כמוני (פחות או יותר). אבל האם זה יעזור? ביום הראשון באתי והוא בכה בהיסטריה. איך אני יודעת שטוב לו שם?? הגננת לא פונקציה לשאול אותה. אני באמת חסרת עצות ואין לי עם מי להתייעץ כי כולם מסביבי כבר עברו את זה ו״את רגישה מידי, תשחררי״ נשבעת שרגישות אצלי זה במקום האחרון. אבל עד הבן שלי!