חייבת לפרוק לילה שני שהילדה לא ישנה איתנו ואני מרגישה רגשות אשמה מטורפות קודם כל אני מרגישה כאילו חצי מהלב שלי חסר היא חסרה לי בעין שאני רואה אותה מרגישה אותה ושומעת את הנשימות והתזוזות שלה מועקה שלא ניתן להסביר כמו אבן על הלב מרגישה כאילו אני פוגעת בה ועוזבת אותה אבל אני מנסה להכניס לעצמי שעם אני מחזירה אותה אני יפגע בי ובה החלטתי להתחיל אין דרך חזרה אוף אני כלכך מתוסכלת באלי לבכות תעודדו אותי איך היה לכן בפעם הראשונה שלא רק אני ככה
אמהותאמהות
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בספטמבר 2024 בשעה 03:39
אמהות מלאה במצפון ורגשות אשם, המעבר הזה היה עתיד לקרות בכל אופן ובכל גיל זה קשה הפרידה הזו. לפי מה שאת מתארת זה הדבר הנכון בשבילה למרות הקושי . בהצלחה!!! אם אין לך אז ממליצה לשים עליה מצלמה ומוניטור בשביל ההרגשה שהיא קרובה והשקט הנפשי שלך ❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך