וואי בנות איזו שבת עברתי.. התחיל ביום שישי שאני ובעלי רבנו כסאח ואז דיבר על אמא שלי והוא יודע טוב מאוד, שזה קו אדום אצלי. החזרתי לו על אמא שלו. והויכוח התלהט כל זה מול הילד בן השנה. ניסיתי לסתום לו כדי להרגיע את המצב ועוד משהו קטן הדליק את הכל ושוב מילים מסריחות על המשפחה שלי. סתמתי. נסענו להורים שלו לשבת. ובערב בכיתי בחדר במיטה איזה שעתיים, אני פאקינג בהריון חודש 6, והוא לידי כולו מתעלם. קמנו לארוחת שישי, וחזרתי לישון. בבוקר בעלי ניסה לפתח איתי שיחה ולא זרמתי, ככ הייתי פגועה מהמילים שלו יום לפני. ואז עלה לו. הוא יצא לי על הבוקר על החיים, שחודש לא עשינו שבת אצל ההורים שלו ועד שסוף סוף באנו אני מצוברחת ואנחנו לא מדברים. ואז פתח על המשפחה שלי שוב, (אחותי מתחתנת בשני הקרוב בע״ה) והוא אמר אני אעשה לך פדיחות בחתונה אצא על אמאשלך. וכל האחיות שלך דוחות חינוך מסריח קיבלתן. וכל זה בהתקף של צרחות וההורים שלו מנסים להרגיע אותו. אני תוך כדי רצה לשירותים ונועלת את עצמי ואני פשוט בשוק. וצועק אישה רעה זה מה שאת ואז הוא אמר משפט שלא יוצא לי מהראש: ״זונה בת זונה״ בחיים אבל בחייים בריבים שלנו לא היו קללות. פה הייתי בשוקקקקק ההורים שלו צעקו עליו ואז יצא לסיבוב באוטו. אני מבוהלת! לא ידעתי שזה יגיע למצב כזה. אני מאוד אוכלת את עצמי שבמקום לא יצאתי להם מהבית. אני מרגישה אישה מושפלת. והכי הכי כואב לי על אמאשלי. שלא עשתה לו כלום!!!!!! יום שישי אכל אצלה. כל השבת בכיתי. מיותר לציין שאני והוא לא מדברים. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני מבינה שלהמשיך ככה בנישואים אי אפשר, אני הולכת לבקש מימנו לטפל בעצמו כי הוא סובל אחת לחודש מהתפרצות עצבים. עכשיו מצד שני אחותי מתחתנת עוד יומיים ואני ככ רוצה להיות חדה איתו ולהראות לו שהפעם על המילים האלו אני לא סולחת, ורוצה להגיד לו שאין לו מה לבוא לחתונה של אחותי, אבל איך למען השם ???? כל הדודים שלי חושבים שהיחסים בינינו מושלמים. איך לעזאזאל אני אלך בלעדיו. כולם ידברו ויעלו ספקולציות (שהן די נכונות) ואל תגידו לי אז מה שידברו, ממש ממש לא אזמה אני לא רוצה שכולם ידעו מה קורה לי בחיי הנישואין. אני גם אחת מאוד מופנמת שמאוד חשוב לה לשדר שהכל טוב. וגם בשבת יש שבת חתן שגם לא נעים שלא יבוא או לחילופין שאני והוא נהיהיה טעונים. כי כשהוא טעון רואים עליו. אז מה אני עושה ???? אשלים איתו ???? אוף החתונה הזאת באה בעיתוי ככ לא נכון. הייתי מתה לחנך אותו אחת ולתמיד ולא לדבר איתו גם שבוע עד שירד על הברכיים ויתחנן לסליחה מה אתן הייתן עושות ??? אני שוקלת לנסות באמת שנהיה בטוב. ואז כשתעבור תקופת החתונה אז לעשות לו שיחה נוקבת מאוד. בנות מה לעשות תעזרו לייייייי אני לא רואה את עצמי הולכת לחתונה בלעדיו, זה הכי צועק שקרה בינינו משהו מאוד מאוד רציני.