כבר שבוע אני הולכת לישון ב1 2 בלילה נרדמת באיזה 6 בבוקר רק כי עולות לי כל מיני מחשבות לא טובות ממש סיוטים מדאגות לבת שלי בת חודשיים, סתם הזיות כמו אם יחזיקו אותה ליד חלון פתוח או שיחזיקו אותה ויטלטלו אותה ולי קשה להגיד לחמותי או לכל אחת אחרת "לא" ! אחרת זה יוצא לי בעצבים והכי הכי סיוט זה שעוד מעט טסים לחול וככ מפחדת מחטיפות שזה יכול לקרות בתזוזת ראש וצריך להיות עם העיניים עליהם כל הזמןןן כי יכולים לקחת אותה מהעגלה כשאני לא רואה.... כאללההההה אני לא מצליחה להרגע ואני יודעת שזה לא טוב אני לא מצליחה לשלוט במחשבות שלי כלהזמן חושבת על איך אפשר למנוע ומה אם ככה ומה אם ככה... כל הזמן חושבת מה אם יהיה ככה ומה אם יהיה ככה.. נמאס לי! ועד שאני נרדמת היא מתעוררת ואני צריכה להניק וזה לפחות שעה כי זה טיטול ואז הנקה ואז גרעפס ואז לפעמים שוב הנקה ואז לחכות קצת ירד לה האוכל ורק אזזז להניח אותה לישון עוד... במקרה שהיא לא מתעוררת כשאני מניחה אותה כן?😵‍💫(אהובתי❤️) ורק אז אני קולטת שאני בכלל עייפה ממוטטת . ומנסה למצוא את היעוד שלי כי אני ל היום בבית מסידור לסידור מהמטבח לכביסה מהכביסה למטבח... אבל איך אפשר בלי לישון טוב? אז זה לופפפ שלא עוזב אותי אני גמורה אין לי כוח בא לי לדפוק את הראש בקירר אני לא נושמת (ובעלי ברוך ה' עוזר במה שיכול כן? הוא בתמונה אל דאגה הוא מושלם) קיצור. פרקתי בעיקר😓