פורטיות יקרות, זה הולך להיות פוסט על מיניות ולכן אני מראש מזהירה🙏🏻 בזמן האחרון אני מרגישה שאני רוצה את בעלי יותר מבחינה מינית אני משתגעת אני מרגישה איך הגוף שלי פשוט משתולל (אני חודש 7 אם זה אומר משהו) אני מרגישה מין מועקה בפנים שאני לא יכולה לשחרר כי בעלי לא משתף איתי פעולה הוא יודע כמה אני חרמנית וכמה שאני רוצה אותו אני רוצה את האהבה שלו, המגע שלו, את הזמן האינטימי שלנו יחד בחדר ואני מקבלת ייבוש של החיים! הסברתי לו מלא פעמים שאין שום מניעה לעשות סקס בהריון אבל הוא תמיד עם אותו תירוץ ״מבחינת המוח שלי אסור, אני מפחד לפגוע בעובר והמוח שלי לא יכול לשחרר״ אני יודעת שגם אחרי הלידה יהיה אסור לנו וזה מה שמתסכל אין לנו כמעט זמן לבד עם עצמנו , הוא בקושי נוגע בי ומנשק אותי אני מרגישה איך כל יום שעובר העצבים שלי רק עולים ואני נהיית פשוט מתוסכלת , עצבנית, אני מרגישה בדאון והכי? אני מרגישה בודדה. אני לא יודעת אם הוא מקבל את זה ממקום אחר או לא המוח שלי כבר מתחרפן והוא במקום לנסות להבין אותי פשוט צוחק עליי ומנפנף אותי בטענה ש״את סתם בקריז זה יעבור לך״ אני כבר חודשיים ככה ואין לי גם על מה להוציא את העצבים אז הכל נשאר בפנים כי הוא לא מוכן להקשיב לי אפילו לעשות ביד לא מספק אותי לא משנה מה ואני מפחדת שיתחילו לי מחשבות על מישהו אחר הגעתי לרמת תסכול ככ נמוכה שאין לי אפילו את מי לשתף כבר אני יודעת שזה יעבור אבל עצם זה שאני כבר חודשיים לא מקבלת ממנו אהבה אמיתית משגע אותי אני תמיד דואגת להראות לו כמה שאני אוהבת אותו בהמון דרכים ואני מרגישה שהוא עושה לי טובה אם הוא מחזיר לי אפילו