מאז שנכנסתי לשבוע 30 אני מרגישה לבד, כל כך לבד בעלי מגיע הביתה מהעבודה הולך לשבת קצת במחשב ואז ישר לישון, אני אני מצטרפת אליו לפעמים כי גם ככה אני מרגישה עייפה ואז הוא קם מאוחר ופשוט משחק במחשב עם חברים שלו עד לפנות בוקר ואני? אני לבד לפעמים אני בוכה בשקט כי אין שום התייחסות אליי. ניסיתי לדבר איתו ולהסביר לו שאני מתחילה להרגיש בדידות וזה לא עושה לי טוב ואני מפחדת שזה יוביל לדיכאון ושאני אשמח אם נוכל להיות יותר ביחד . אפילו לשכב הוא לא מוכן לא משנה כמה אני אסביר לו שהכל בסדר ויש אישור מהרופא. הוא לא נרתע מההריון כי עד לפני שבוע/שבועיים הכל היה בסדר.. החברה היחידה שהייתה לי נטשה אותי לטובת הבן זוג שלה ואני גרה רחוק מהמשפחה שלי , בלי קשר קשה לי כבר לצאת בחום הזה אני מרגישה שאני עומדת להתעלף. אני לא רוצה לגרום לו לעשות דברים בכוח, אני כבר מיואשת ומרגישה שאין טעם לנסות כל היום שלי מסתכם בלנקות את הבית, להכין אוכל ואז פשוט לשבת בחדר לבד וכן אני בוכה אבל אני משתדלת שלא ישמעו אותי לדעתכן, יש לי עוד מה לעשות? זה שווה להמשיך את זה? אני מרגישה שלא רואים אותי פשוט, כאילו אני אופציה ב׳
זוגיותזוגיות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוגוסט 2024 בשעה 23:01
אמת? תבכי ושישמע! אם לא ידע מה את מרגישה איך תצפי לשינוי?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוגוסט 2024 בשעה 23:04
בעלי לפעמים באמוק שלו ולא מצליח לראות אותי וזה גורם לי לצער, אם בוכה לא מתביישת שיראה אין מה לעשות רק ככה הם מתרככים, ורק ככה אני מצליחה לפרוק. ברור שיש מצבים שאבכה לבד וזה לא בקטע מניפולטיבי או להכאיב לו אבל לא אסתיר בכוונה ואז אתפלא איך הוא לא רואה ולא מבין. אם אני מתנהגת רגיל ובוכה לעצמי מבחינתו הכל בסדר.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך