אני כל כך שונאת את ההתנהגות שלו! חתיכת חוצפן אני מפרפרת פה בהריון חודש שביעי + 2 ילדים ותינוק. נקרעת איתם עייפה ממש מההריון ומזה שאני מתעוררת לתינוק להכין לו בקבוק בפעמיים בלילה (הוא אף פעם לא קם אליו ולא לאף אחד מהילדים אפילו לא סופ"ש). אני תמיד חושבת איך להקל עליו ואיך לקצר לו תהליכים אבל הוא כמובן לא רואה את זה. אני מרגישה שיוצא לי עשן מהאוזניים לא מסוגלת איתו יותר הסברתי לו מה מפריע לי וכלום לא משתנה. לא יכולה לחיות איתו. אבל המחשבות מפחידות אותי על זה שיש לנו בית משותף עם משכנתא והלוואה ומינוסים בחשבונות של שנינו וזה שיש הרבה ילדים בסיפור (ומי ירצה אותי אח"כ עם 4 ילדים) חבל שלא עזבתי אותו לפני 6 שנים כשרק התחתנו. ***רעיונות למה אפשר לעשות בינתיים? מה צריך לדעת אם רוצים להתגרש? איפה כדאי לפתוח תיק ברבנות או בבית משפט? (אני לא עובדת)