חייבת לפרוק מאוד מתוסכלת מבעלי 🤦🏻‍♀️ בעבר היה לו עסק פרטי ובעקבות הקורונה כמו הרבה עצמאיים נאלץ לסגור ולחזור לשוק העבודה, והיום פשוט לא מחזיק בשום עבודה פשוט קם והולך. כן מביא כסף הביתה הולך לעבוד אצל חברים ומקומות ששומרים לו חסד אבל המשכורות לא כמו שיחזיק במקום יציב. מתוסכלת מאוד מאוכזבת ולא מצליחה לתקשר איתו הוא נכנס לאמוק של באסה ורוצה את העסק שלו שכרגע אין אופציה כלכלית לפתוח אני בחודש שמיני עם בעיות בעבודה כניראה עוד שבועיים אצטרך להפסיק לעבוד, אם לא ההורים שלי לא היה לנו איך לקנות חדר לתינוק בלי להכנס לחובות.. לפני שנכנסתי להריון ועד לפני חודשיים עבד בעבודה קבועה ועזב. לא מצליחה להבין מה חושב לעצמו איפה האחריות? מה אני עושה הלאה? למה אני צריכה בחודש שמיני לדאוג למה יהיה כלכלית והוא לא מוכן אפילו לדבר כבר נמאס לי לחפש לו עבודות. אם הייתי יודעת שזה ככה לא הייתי מסתכלת לכיוון שלו ממש מרגישה מטומטמת ומובכת שהגעתי למצב הזה. ואני לא רוצה לשתף אף אחד מהקרובים שלי כדי שלא ישפטו אותו וילחיצו אותי יותר מדאגה כי אני לא צריכה את זה במצבי.. אז אני מרגישה ממש לבד. הוא מכבד עוזר בבית ויש לו כוונות טובות לעתיד שלנו אבל עם כוונות ודיבורים אין מה לעשות בעיניי גבריות זה מעשים ובנתיים הוא מאכזב בקטע הכלכלי. אני הכי בעד להיות אישה תומכת ומרימה אבל פה זה מרגיש לי שזה עבר את הגבולות שאני מסוגלת לשאת. לא ציפיתי בהריון להרגיש ככה. זהו פרקתי קשה לי כואב לי רע לי לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר מרגישה בתוך סיוט שאני אמורה להתעורר ממנו.