את תמיד יכולה לעשות עיבוד סיטואציה ולהסביר לו שאמא הייתה עצובה קצת כי קרה לה משהו לא נעים בלי להסביר יותר מדי פשוט שכמו שאתה עצוב ובוכה ככה גם אמא ועכשיו אמא בסדר ותודה להשם איזה מתוק, למרות שראה אני חושבת דזה בסדר גם אמא בן אדם, הייתי שמחה בדיעבד אם הייתי רואה את ההורים שלי בוכים בילדות שלי, נותן מקום לרגש להיות קיים

מצטערת בשבילך מאחלת לך שתקלטי להריון תקין

בדיוק כמו התגובה הראשונה , תשאלי אותו ״אתה זוכר שאמא בכתה אתמול הרבה?״ ״אז אמא הייתה עצובה כמו שכולם עצובים לפעמים, ולפעמים כשעצובים אנחנו בוכים ואחר כך חוזרים להיות שמחים״, ״נכון לפעמים אתה בוכה ואז אחרי שמסיימים לבכות צוחקים ושמחים?״ תעשי את זה בצורה ובמילים כאלו שהוא יבין, וברגע שהסיטואציה מובנת אין לך מה לדאוג. הוא אמנם בן שנתיים אבל המוח מתגבש בשלבים האלו וחשוב מאוד לדבר על הכל כדי שלא יהיו טראומות, מתחברים קודם לחלק הרגשי ולאחר מכן מייצרים מהסיטואציה שיעור חשוב, במקרה הזה מה שהוא ילמד זה שבכי קורה כשעצובים, לכולם מותר להיות עצובים וזה דבר טוב לבטא את הרגשות שלנו, ושאחר כך זה עובר וחוזרים להיות שמחים.

אמאלההה איזו אינטילגנצייה רגישית, איזה ג'נטלמן הוא הולך להיות, איזה לב גידלת שתהיו בריאים!!😍