אני אוהבת את בעלי אני ככ אוהבת אותו שלפעמים אני מסוגלת לשבת עם עצמי ולבכות מאושר ואהבה. אחרי שילדתי כמו נראה לי הרבה אנשים הזוגיות כאילו הפכה להיות מקום שני (במקרה הטוב) אני מרגישה שאני נטולת אנרגיות אני כל היום סביב הילד ואני בהריון צמוד ובית וכביסות וניקיון ולהכין אוכל ואז כשהוא מגיע בערב וככ מחכה לזמן איתי אני פשוט נזרקת על המיטה מתה לישון גם ההריון מעייף אותי נורא והאינטימיות כמעט ונעלמה ואין זמן לצאת לדייטים וכשיש מתה לחזור לישון ופשוט עייפה להשקיע בקשר גם בעלי ממש מותש ועייף ובקושי מנסה לגעת ולהתקרב ואנחנו באמת ככ אוהבים ואני ככ מתגעגעת לאהבה העצומה הזו של ההתחלה לפעמים שיש ככ הרבה זמן ואנרגיות להשקיע בנו. זהו פרקתי
הריון ולידההריון ולידה
💬3 תגובות👍2 לייקים

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באוגוסט 2024 בשעה 15:15
זה לגמרי עבודה בפני עצמה, אבל זה משתפר ככל שהתינוק גדל. מאמינה שכולן עוברות את הקשיים האלה בהתחלה. תנסו למצוא שעה ביום כשהתינוק ישן לשבת לעשות משהו נחמד אפילו בבית :)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באוגוסט 2024 בשעה 15:28
מה שאת מתארת זה שיא הנורמלי רק תדאגו לשבת לדבר על הרגשות ולעשות תיאום ציפיות כדי שלא תתרחקו יותר ויותר עד שיהיה קרע
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באוגוסט 2024 בשעה 17:34
ממש באותו מצב איתך ברמה שאני מסוגלת להסתכל ולבכות מאהבה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות אני קצת בהלם ודיי לחוצה מסיטואציה שקרתה לי עכשיו, אני ובעלי היינו בקניון כמה שעות, באנו לצאת הביתה (הגענו עם 2 רכבים) היה כבר מאוחר וזה אחרי שרוב היום לא הרגשתי טוב ולא הייתי בשיא שלי. לבעלי נגמרה הסוללה בטלפון אז הוא אמר לי מאמי תצאי ואני אסע אחרייך כי אין לי וייז. הייתי ממש בלחץ לצאת מהחניה, כדי להספיק להגיע אליו (כי היה בלי טלפון) וגם הייתה שם קבוצה של חברה שקצת נלחצתי מהם, אז מיהרתי לצאת ולא שמתי לב, מפה לשם נתקעתי בקיר בטון של החניון. בעלי קלט את זה והגיע לראות מה איתי אם הכל בסדר, הייתי בהלם שזה בכלל קרה לי אני בחורה זהירה ופשוט לא שמתי לב מהלחץ ומכל היום הקשוח הזה. נבהלתי ממש מעצם זה שזה קרה (בהריון חודש 3) וגם שפשפתי לו את כל צד שמאל של הרכב. אמרתי לו שאני מצטערת ואני לא יודעת איך זה קרה לי, הוא אמר לי הכל טוב רק סעי הביתה אני מסתדר. באנו לצאת מהשער של החניה, כל אחד שילם על החניה, יצאתי מהחניה ולפני כן ראיתי שבעלי נתקע שם הכרטיס לא עבד במכונה או משהו, ואני כבר נסעתי כי היו מאחוריי מלא מכוניות שצפרו. ואז אכלתי תסביך שהוא נתקע שם ואין לו איך לצאת אז מצאתי את עצמי חוזרת את הדרך חזרה לנסות לחפש אותו אם הסתדר. הסתבר שהוא כבר הגיע לבית ולא הבין איפה אני, התקשר לשאול איפה אני ואיך אני לא בבית כבר אמרתי לו שחיפשתי אותו הוא אמר לי אבל אמרתי לך להגיע לבית, אני ייסתדר. הוא חיכה לי כי הוא בלי סוללה ולא היה לו איך לפתוח את השער של החניון של הבית, ובטלפון אמר לי מה איפה את אני לא מבין אמרתי לך לנסוע, אמרתי לו אתה לא מבין שהלכתי לחפש אותך בקיצור התחלתי לבכות מכל הסיטואציה. הכל בסדר אני פשוט קצת בהלם ומרגישה ממש לא נעים שהרסתי לו קצת את הרכב, אבל בעיקר לחוצה על התינוק. נראה לכן שזה דורש מיון? או שזה בסדר?
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות