סדר יום לתינוק בן חצי שנה?

שבוע 39 פלוס 6 אתמול רצתי כזה אחרי הילדה שלי כמה דקות ועליתי המון מדרגות זה יכול לגרום להיפרדות שילייה המאמץ פיזי ?????????????????(?( נכנסתי להיסטריה לא מפסיקה לחשוב על הפוסט שהעלתה פה מישהיאאאאאאא

ריקנות בדידות ... ככה רקע 3 ילדים האחרון לפני 10 חודשים די צמודים ! שנים אותו סיפור ... מלא לבד עובד עד שעות לא שעות .. לזה התרגלתי למדתי לאהוב את הלבד לחבק גם את הבדידות למדתי שבחיים האלה צריך לשרוד .. למדתי על בשרי שלא רק חברים יכולים להיות אויבים אפילו בעל ומשפחה .. שנים של ריבים בחגים לא מסתדרים .. בסוף מתפוצץ ... מכירות את זה שמרוב צער אפילו כבר בכי לא יוצא ? אז ככה אמרתי שאני יעשה מה שימלא אותי אוהבת להלביש עוסקת בהלבשה תואמת וכו .. הלכתי התרוצצתי כיבסתי ניקיתי קניתי מה לא עשיתי לכולנו .. שיהיה כיף שימלא אותי הרגשה טובה .. בעלי ואני בחשבונות נפרדים .... לא התעניין יש בגדים אין בגדים מה קונים לא קונים הלכתי ושילמתי ממני למרות שאני לא עובדת ואין לי כסף .. ככה זה שנים אבל זה כבר סיפור אחר .. מתחילה להלביש לארגן לסדר לעשות לתמונה לערב למשפחה .. אמרתי יאללה שנה חדשה התלבשנו קמנו אמרתי אני לא אכעס עליו .. הגיע 7 ומשהו בערב רק אז היינו מוכנים מנסה להפעיל טיימר לצלם את עצמנו במקום ללכת למשפחיה לפני להצטלם .. המצלמה לא צילמה אין תמונות כבר נהיה חשוך כולם כבר חיכו .. ואני התבאסתי פרצתי בבכי כי זה לא תמונה זה כי נמאס כי די .. כי כל מה שאני מנסה לעשות פשוט אין עזרה הכל עקום ומחורבן .. ואז בעלי לא נורא נעשה את זה מחר .. נלבש משהו אחר ... פה ממש כבר כעסתי הייתי מתוסכלת אמרתי לו למה זה צריך להיות ככה ? כל חג כל שנה ? לקנות להתחדש להתרגש ולהתבאס ..? למה הורדנו את כל הבגדים .. כבר הייתי עמוסה נפשית לא רציתי ללכת לחג נפל לי כל הפרצוף כל האנרגיה .. למה תמיד אני מוצאת את עצמי מבואסת לא מאושרת כאילו אין פרטנר עייפה .. החג כבר לא היה חג .. אחותו התחרפנה אני התעצבנתי .. רציתי ללכת הביתה נתן לי את המפתח ללכת חשבתי שירגיע אותי .. הייתי בשוק עוד אכזבה מתוך מליון אכזבות .. לקחתי את הילדים הלכנו ברגל.. אמרתי הוא לא ישאר איתם ואני ישאר לבד ( כבר קרה לא מעט פעמים ) הפעם לא יקרה ! בקיצור בריב פיצוצים הוא מאשים אותי .. לא לבשנו את הבגדים ..וכן שנה טובה 🥺

גלולוצ זואלי או פמינט??

חייבת לשתף הגעתי למיון נשים עקב מקרה מצער שקרה לי תמיד כל כך חששתי מזה שגבר יבדוק אותי במרפות ותמיד בדיקות גניקולגיות עשיתי רק אצל אישה אך הגעתי למיון וקרה מצב שהרופא בכיר שהיה צריך לבדוק אותי היה גבר ותשמעו היחס שלו והטיפול שלו היה הרבה יותר סבלני ועדין לא כמו הנשים במיון אלוהים ישמור פשוט לא גרמו לי להרגיש בנוח למרות שרואות כמה כואב לי ולא פשוט בשבילי פשוט התעלמות מוחלטת צועקות לי קדימה תפתחי, תפסיקילסגור, תשחררי, תתרכזי כבר וכל מיני כאלה בטונים מאוד לא נעימים,ולעומתן הרופא ממש דיבר איתי בעדינות נתן לי להרגיש נינוחה והבדיקות היו יותר קלות ופחות כאובות מאשר אצלן… הייתי פשוט בהלם מהן במקום להבין אותי ולהתייחס בעדינות עשו בדיוק ההפך.. ממש מבאס שהן ככה.

מישהי שקיבלה תוצאות חריגות בבדיקות הדם אחרי השקיפות עורפית וזה הסתדר לה בחלבון עוברי ?