חודש תשיעי עם 3 קטנטנים בבית לבד בעלי עובד. דיברנו בטלפון וסיפרתי לו איך הגדול משגע אותי ושאני לא יכולה יותר, התעצבן על ההתבטאות הזאת מזה לא יכולה יותר, אומר שזה נשמע כאילו אני לא רוצה את הילדים, כאילו אני לא מודה לה' על שהביא לי אותם ורוצה להעיף אותם, אמרתי לו מה הקשר? קשה לי ואתה יודע כמה הגדול יכול להוציא מהדעת.. אז למה את לא אומרת קשה לי? מזה לא יכולה יותר.. כאילו את עכשיו הולכת לברוח מהבית... אותי זה עצבן, במקום לתמוך ולהכיל ולהעביר כוחות, מתעצבן על התנסחות שלי... באמת שאני גמורה מלטפל בהם. והבן שלי עושה כל דבר דווקא הפוך ממה שאומרים לו🤦🏻‍♀️