היי לכולן רוצה לדעת האם אני בסדר בסיפור הזה או לא אני שבוע 30 , התחלתי כבר לקנות דברים לתינוקת שתבוא😇 אני כמובן לא מעמיסה כי אני יודעת שגם יקנו לי אבל יש דברים שאני רוצה לקנות לבד כי אני גם רוצה לעצב את החדר שלה וגם אני אוהבת שיש לי את הדברים האלה מראש, אני מרגישה שאם אני לא קונה משהו אז אני אחרי זה משתגעת ואוכלת את עצמי על זה(זה לא רק קשור לדברי תינוקות,זה יכול להיות בגדים או אפילו ספר מסויים) ואני גם אוהבת שהכל אצלי מסודר :) שאני יודעת מה יש לי וככה אני דואגת פחות. אז עשיתי הזמנה של דברים לבייבי ושיתפתי את אמא שלי כי אני מתרגשת בכל זאת :) היא פשוט התעצבנה עליי ״מה את עושה?! למה את קונה את הרי יודעת שיקנו לך מה את מפגרת יש עוד אנשים שאפשר לבקש מהם בזבזנית את לא לבד בעולם הזה יש לו סבא וסבתא ״ וכו וכו כמובן זה הגיע גם לחמתי שגם היא התעצבנה עליי ולקחתי את זה מאוד קשה כי אני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר? אני סהכ רציתי לקנות לילדה שלי דברים והרגשתי הכי טוב בעולם עם זה גם בעלי אמר לי שאני מגזימה וש״זה לא הוגן שאת לא נותנת לאחרים לקנות גם״ ״אני מבין את ההתרגשות אבל גם אחרים רוצים״ עכשיו אני מסתובבת בבית מבוישת ולא נעים לי ואני גם בוכה מזה לפעמים כי עם כמה שזה שטות אני באמת לא מבינה איך אני לא בסדר כאן כשסהכ רציתי לקנות דברים לטעמי ומה שנראה לי טוב(בין אם זה זול או יקר, אני לרוב מחפשת זול אבל הפעם הרשתי לעצמי לקנות פריט אחד יקר ) אולי לא יצאתי בסדר כאן? רק מציינת שכל הדברים נקנים מהכסף שלי בלבד, אני לא מבקשת ובחיים לא אבקש מאף אחד .