חייבת לדעת אם עוד מישהי מזדהה.. אני בהריון ראשון ומאז ומתמיד הייתה לי חולשה לילדים שלא לדבר על תינוקות אמאלה איזו אהבה🥹 ואחרי שגיליתי על ההריון אני עדיין נמסה מתינוקות אבל הרבה פחות חוץ מאחיינים שלי שהם הלב שלי והעוברית שלי שאני כל כך מחכה לה ברמה של לבכות מלחשוב עליה.. וכשאני חושבת על ילד הבא פתאום לא בטוחה איך מתרגשים שוב מתינוק נוסף ואיך מצליחים לאהוב שוב באותה רמה .. כמובן שכל ילד בזמנו וקודם מחכה בקוצר רוח לפיצית אבל כל פעם שמישהי פה מעלה משהו על הריון נוסף אני נתקלת במחשבה כזו.. לא מכירה את עצמי ככה