גילו לי בסקירה הראשונה אומנם אבל עלתה רק בשבוע 37 כשבאתי לקבוע כבר לקיסרי. לא טופלתי בהריון בסיכון אבל הייתי מאושפזת די הרבה בהריון.. אמרו רק לא לקיים יחסים. בהריון השני גילו שלייה נמוכה בסקירה המאוחרת אבל עד הסקירה המכוונת חודש אחרי זה כבר עלה. אבל כן הייתי בהריון בסיכון בגלל חשד לiugr וטופלתי באיכילוב והמרפאת הריון בסיכון והרופאים שם ממש טובים ומקצועיים. הכל יהיה בסדר 🩷 אני הייתי שם ויודעת כמה זה מפחיד החוסר אונים שאת לא יודעת מה קורה, אני גם שילמתי לרןפאים פרטיים שיגידו את המרחק של השלייה ובסוף רק באיכילוב גילו שהשלייה עלתה במכון אולטרסאונד שלהם..

ואיי, תודה על התשובה המפורטת והמרגיעה ❤️ גם אצלי הרופאה אמרה רק לא לקיים יחסים ובפוסטים קודמים כאן שחיפשתי מידע על שליית פתח- כולן אמרו שחייב מנוחה וחשבתי ששלי פשוט שכחה להגיד לי..

הי אשמח לדעת אם זה עלה בסוף ? גם אותה סיטואציה ובלחץ

קודם כל חיבוק, מזדהה ממש עם כל הלחץ והחרדה ❤️ אצלי השליה לא עלתה באופן שמאפשר לגמרי לידה וגינלית ובנוסף היה על הפרק גם חשד לנעיצות ובגלל השילוב לא הייתה ברירה ונותחתי כבר בשבוע 37.. לגבי ההנחיות- הייתי במעקב הריון בסיכון (רמב״ם) כל שבועיים.. (יצא מצחיק שהרופא שליווה אותי שם זה היה הרופא שעלה על זה בסקירה הפרטית, למרות שבאמת כל המומחים שם ראו אותי בלי סוף 🫣) עיקר הפחד במצב כזה זה דימומים וצירים.. לכן אסור לקיים יחסים, אסור לבדוק וגינלית (כמו בדיקת פתיחה למשל) וכל דימום או צירים מחייב בדיקה והשגחה.. באופן אישי לא היו לי דימומים בכלל, אבל צירים היו גם היו.. ולכן בשבוע 35 שהם גם נהיו סדירים אושפזתי והרופא כבר לא רצה שאני אחזור לעבודה.. מאחלת לך שכל שהרחם תגדל השליה תעלה.. אבל גם אם לא אני הבנתי שלכל ילד יש דרך משלו להגיע לעולם ויש כאלו שרוצים לצאת בקלאס ללא מאמץ חחח אם יש לך עוד שאלות- מוזמנת לשאול בכיף, הריון שקט וידיים מלאות 🙏🏻