יש לי חברת ילדות מגיל כמעט 20 שנה ובמהלך התקופה אנחנו יותר ופעמים פחות ולרוב שהיינו מטיילים לא משנה לאן היא הייתה באה איתי..השנה האחרונה עברה גרושים קשים מאז לא שופטת הייתה בתקופה לא קלה אבל מרגיש לי שהיא השתנתה כאדם ומתייחסת אלי כמילוי חורים לזמן הפנוי שלה ואם אני מנסה ליזום אחרת לא יהיה ... לדוגמא הציעה שניפגש בבוקר ואני עובדת אז אמרתי לה בערב בואי אני ואת .מצאה לי איזה תרוץ..אבל הציעה בוקר אחר, או רק עם הילד שלה ויש לה מי שישמור פשוט הפכתי להיות סוג ב ורק עם הילד או שלא..נמאס לי חושבת לנתק קשר. למסיבות,חברות ודברים אחרים יש לה זמן אז שתקפוץ לי.. אני לא ברירת מחדל וסתימת חורים בלוז לפי מה שנוח רק לה