‏‎בעלי ואני במשבר. ‏‎שנינו בגילאי ה30, יש לנו תינוק בן 3 חודשים, אנחנו ביחד כ6 שנים. ‏‎‏אני מרגישה שקופה, לא מוערכת ושהוא לא רואה אותי בכלל, אלא לוקח אותי כמובן מאליו... ואני אפרט עם דוגמאות: ‏‎עברנו דירה כשהייתי בסוף חודש תשיעי להריון. אני עשיתי את רוב האריזות לבד. ערב לפני המעבר הוא היה בחתונה ועל אף שביקשתי ממנו לא לשתות הרבה אלכוהול (כי למחרת עוברים דירה), הוא חזר הביתה שיכור גמור... ולמחרת בהובלות הוא היה גמור ואני פרקתי את כל הארגזים בזמן שהוא הלך לשנצ שלוש שעות. ‏‎מאז שהתינוק נולד אני כל הזמן דואגת שהבית יהיה נקי ומסודר. אני טובעת בערימות של כביסות וניקיונות. אני קמה לבד לתינוק בלילה ‏כי אני מניקה. הוא לפעמים מעמיס כלים למדיח וזורק את הזבל (שגם זה פיר בקומה). הפעמים שהוא שומר על התינוק זה כדי לתת לי לעבוד ובעצם להביא כסף הביתה (אני עצמאית ועובדת מהבית). וגם בזמן הזה הוא הרבה תוקע את התינוק בטרמפולינה (למרות שהסברתי לו שזה לא בריא לתינוק הרבה זמן בטרמפולינה). אני מגדלת את התינוק לתפארת, משקיעה בו ובהתפתחות שלו, מקריאה לו סיפורים... במהלך השבוע בעלי עובד, הולך עם חבר או לבד להתאמן, יוגה, פילאטיס, הולך לאמא שלו, לעיתים רחוקות נפגש עם חברים לבילוי, הולך לגלוש בים לפעמים גם מבוקר עד ערב. אין לנו זמן איכות זוגי ביחד בכלל, הוא לא יוזם איתי כלום, רק אימונים עם חבר שלו.. או הולך אליו לפעמים... בפורים אמר שהוא רוצה שנצא למסיבה ואני פחות בעניין, כי התינוק עדיין קטן. הוא לא הסכים לוותר על המסיבה אז התפשרתי ואמרתי לו אוקיי אז בוא נצא ל3-4 שעות. העניין שהוא ירצה להישאר במסיבה עם החברים שלו שכולם רווקים הוללים אוהבים לעשות סמים ובטוח גם הוא יעשה, בזמן שאני אחזור הבייתה לטפל בתינוק שלנו. אמרתי לו שאני רוצה שנלך ביחד ונחזור ביחד, הוא לא מבין מה הבעיה שישאר לחגוג ושאני לא מפרגנת לו. מרגיש לי שהוא לא מבין שהוא גבר נשוי שהביא ילד ובחר להקים משפחה, שאני בתחתית סדר העדיפויות שלו ושהוא פשוט נשאר רווק בראש שלו.... ‎‏אני נותנת לו שקט תעשייתי לעשות מה שהוא רוצה אבל אני לא מקבלת כלום בתמורה... ואני לא מדברת על מתנות חומריות כמו שלא קיבלתי מתנה בלידה או מתנה ליום הולדת או מתנה לולנטיינס.. זה שולי בעיניי, אני פשוט רוצה ‎ממנו חום יחס אהבה והערכה.. שירצה לבלות איתי ולהיות איתי ועם הבן שלו ולא איזו מסיבת פורים מחורבנת... ‎אני בטוחה ששכחתי עוד המון דברים, זה רק על קצה המזלג...
אמהותאמהות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2024 בשעה 22:11
לגבי התינוק שהוא שומר שחררי כל עוד הוא שומר שישמור אין מה לעשות זה עדיף מי כלום לגבי לצאת כל היום ולא להיות בבית זה היה ככה תמיד או רק מאחורי הלידה ? מה את עושה שהיה נעים בבית ? המסיבה את צודקת הולכים ביחד חוזרים ביחד עם לא אז לא לגבי המעבר גם בעלי דפוק בקטע הזה ניראלי אז זה יחסית טיפוסי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2024 בשעה 23:17
אהובה איזה קשה, נשמע שאת טובעת בים מטלות ומרגישה שלא רואים את הקושי שלך... ניסית לדבר איתו על הקושי? צריך לעשוות את זה בחכמה שרק אישה יודעת, להגיד לדוגמא "בעלי אני יודעת שיש לך הרבה עיסוקים וכנרא מחוסר זמן שלא שמת לב, אבל אני נמצאת בקושי עצום בלתפעל את הבית, מרגישה שאני לא מצליחה לקחת זמן לעצמי ולחזור אליך רעננה" בשניה שאת מנסחת את זה ככה אז הוא לא יכנס למגננה ואם הוא בנאדם טוב ינסה לעזור לך... בסופו של דבר זוגיות זה רק תקשורת ואם תדעי לשבת איתו כשאתם בטוב על כל הבעיות שציינת בלי לתקוף ורק להראות לא את הקושי שלך בלי להראות לו שזה הוא אשם (למרות שיכול להיות מאוד שזה אשמתו) אז הוא יתרכך בע"ה וינסה לעזור לך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2024 בשעה 23:48
וואו אהובה נשמע מאד לא פשוט , קודם כל הייתי עוצרת , אם לאדוני יש אפשרות ליוגה ופילאטיס ובילויים - אז יש אפשרות גם למנקה , מעבר לכך את קצת מאפשרת , חזר גמור אחריי מעבר דירה הלך לשנצ הארזים יחכו לו כשייקום אל תעשי במקומו , גם לו יש תפקיד בבית הזה והוא אמור למלא אותו , בנוסף הייתי יושבת על שיחה רצינית לגביי התחושות שלך ולוקחת את זה צעד קדימה כי אתם צריכים טיפול זוגי ... הוא עדיין חושב שהוא רווק והוא לא סופר אותך ממטר ואת בינתיים במקום לעצור ולהרעיד את האדמה ממשיכה לתקתק את העניינים כאילו לא קרה כלום אז הוא ממשיך בשלו ... וזה יילך ויעשה גרוע יותר תעצרי

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך