באלי לפרוק 🥺 מרגישה ממש מתוסכלת , בהריון אני ובעלי היינו מאוהבים מעל הראש, היום אני מרגישה שהוא הבן אדם הכי רחוק ממני בעולם. שאני באמת כבר לא מחוברת אליו, לא מרגישה אליו כבר רגש … ירד לי ממנו וחסמתי את הלב שלי בפניו. הוא קם כל בוקר מוקדם עובד קשה 9 שעות ביום חוזר אזור 17:30, ואחרי שעה וקצת מנחה וערבית וכבר עייף… ובשעה הזו הוא רוצה לנוח , אבל אני רוצה שיהיה עם התינוקת שלנו , שיקל מעליי, שיקלח, אז יוצא שאני מתעצבנת עליו והוא מתעצבן עלי שאני פונה אליו בתקיפות ומחלקת משימות. ואז זה מדרדר, וכל אחד כבר לא אכפת לו מהשני, אמרתי לו איזה יום אחד שאני צריכה פיפי תוך כדי שקילחתי את התינוקת אז הוא אמר לי ״תתאפקי״, זה עוד יותר פגע בי, הלכתי לישון בסלון, וככה התרחקנו והתרחקנו… פגע בי גם שלפני צום תשעה באב לא הספקתי לשתות מים כמו שצריך והוא לא באמת ראה אותי. וגם היחס שלו לתינוקת משתנה כשאנחנו לא בטוב כי אין לו כוח לחייך אלי אז הוא לא ממש מתייחס גם אליה, הוא מדוכא ועצוב ומכונס בעצמו. ואני לפעמים ממש נופלת בלשון (מקללת אותו בלב- לא לשפוט אותי מה אני אעשה שהוא ממש מרגיז אותי לעומת מה שמצפה מבן אדם שבעלי להתנהג). והקטע שאנחנו משלימים ואחרי יומיים שוב רבים. בעיקר סביב דעות על התינוקת , שהוא עושה ככה ואני חושבת אחרת וכאלה… בקיצור בא לי ממש להיות מאוהבת בו, לא לריב כל יומיים, לאהוב אותו ולהיות משפחה נורמלית. תייעצו לי 😓❤️