שלום בנות...צריכה את העצה/דעה שלכם רשמתי את הבן שלי בן שנתיים ו3 חודשים למעון ויצו...וככול שהזמן מתקרב לפתיחת השנה אני מוצאת את עצמי בוכה בלי סוף גם מדאגה וגם כי בתכלססס אני עובדת מהבית.ויש לי אפשרות להשאר איתו עד גיל 3... ובאמת שהוא לא מפריע הוא ילד שקט וטוב!! פתאום להכניס אותו לכיצה של 30 ילד מלחיץ אותי ומצד שני עולה בי המחשבה להשאיר אותו איתי ואז שוב אני אומרת שהוא צריך להיות בחברת ילדים ושוב מתחילה לבכות בקיצור השתגעתי !!! רק בוכה כמו...אני לא מצליחה להחליט!!
אמהותאמהות
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 באוגוסט 2024 בשעה 21:06
השאלה היא כמה זה חשוב שהוא יבלה עם ילדים בין גיל שנתיים ל3? מצד שני אני על סף דיכאון וחרדה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 באוגוסט 2024 בשעה 21:19
תשחררי.. זה טוב להתפתחות שלו להיות בחברה של עוד ילדים בני גילו. בגן עושים להם פעילויות, יש סדר יום של ארוחות ושינה. כל התחלה היא קשה.. אבל את תופתעי לטובה שתראי אותו מתפתח אחרת וחוזר שמח. יש להם ארוחות מגוונות, ימי הולדת, קבלת שבת ועוד..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 באוגוסט 2024 בשעה 21:49
היריונית קשה לי לשחרר אני בעצמי מופתעת מהבכי שלי יש לי אינטואיציה שאומרת לי לא לשלוח...ומצד שני המון התלבטויות

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

נמאס לי כברררר לא מבינה למה התחתנתי ויותר מזה לא מבינה למה יש לו רב אם הרב לא עוזר? העיקר כשהכרנו אמר שמקבל מהרב הזה והוא המילה האחרונה אצלו בכל דבר. ממש😤 שקרן. אמא שלי במצב לא כ"כ טוב, בבית חולים אני שבורה מזה נפשית ממש, היא רק בת 40 אני במצבים כאלה מתכנסת לתוך עצמי מתנתקת מכולם ולא מסוגלת לא לתקשר לא לחייך לא כלום זה הדרך התמודדות שלי עם כאב חזק.. רגשי... בעלי כשהוא עצוב הוא רוצה שידברו איתו שיחפרו לו מה קרה שיחבקו אותו הוא חושב שכולם כמותו והסברתיייייייי שאני לא כזאת אני רוצה את השקט שלי את הלבד שלי לך צא עם חברים לך לעשן לך תשחק כדורגל לא אכפת לי מה רק תן לי 100% ספייס. ככה אני מתמודדת. הוא חושב שאם יציק לי בשאלות התעניינות אז אני ארגיש טוב יותר. הסברתי לו אלףףףףף פעם שאני אחרת. באיזשהו שלב נפגע שאני עם עצמי יותר מדיי שעות ואמר בעצבים שהמצב של אמא שלי מגיע לי (!!!!!!!!!!) שלא אכפת לו ממנה שלא מעניין אותו הכאב שלי, והוסיף כמה קללות נחמדות לסוף טוב. זבל. אתמול אחרי ששעות ישבתי שבורה ובכיתי בלי סוף וקראתי המון תהילים מהבוקר הוא פשוט ברח מהבית עם הילד בהסבר ש"הוא מרגיש לא רצוי בבית" וכנל היום!!!!! חזר מהעבודה הוריד בגדים לא הצלחתי להתייחס אליו כי הייתי אחרי שעות של בכי ופשוט קם והלך. נמאס לי ממנו😤😤😤😤😤😤😤 כמה פעמים שהסברתי שאני מבחינתי זה קו אדום לברוח מהבית וזה לא בא בחשבון זה עדיין לא נתפס לו בשכל המזערי שלו. נשבר לי! יש למישהי פתרונות?
הריון ולידההריון ולידה
💬19 תגובות