משהו שגיליתי על עצמי ואולי יכול לעזור להרבה מכן. כשאני מרגישה תחושה של בחילה, אני פתאום שמה לב שזה בא בעקבות רעב. והאוכל מעביר את התחושה לגמרי!! תנסו את זה אצליכן.

*חייבת לפרוק* הריון ראשון, בת 21 כרגע שבוע 36 ואני מרגישה שאני מאבדת את זה. כל הטרימסטר הראשון בעלי היה במילואים ומצאתי את עצמי מתמודדת עם כל תסמין הריון אפשרי. מבחילות והקאות ועד טחורים. לקראת הטרימסטר השני כבר חשבתי שזה יעבור וב״ה כבר אז בעלי יצא ליותר אפטרים אבל עדיין המשכתי להקיא מלא, התאשפזתי המון בגלל התייבשויות ועדיין לא הייתי מצליחה לאכול כמעט כלום. כמעט חודש שלם הייתי בבית בגלל סינוסיטיס חריף. יש לציין שתוך כדי זה אני עובדת ולומדת ובשיפוצים בבית. כשנכנסתי לטרימסטר שלישי, שלחו אותי לקבל עירוי ברזל שמסתבר שהייתי אלרגית אליו. מפה לשם, שוב אישפוז, שוב תחושת לבד. ובכללי יש לי תחושה כזאת של חוסר בריאות. ופשוט מאז האישפוז ממש קשה לי לשמוח. אני בד״כ בן אדם ממש שמח ואני הכי אוהבת לצאת ולשמוע מוזיקה בווליום ואני מאוד מאמינה וחיובית אבל אני בדיוק מתחילה תקופת מבחנים שוב, הבית עדיין בשיפוצים ואני מרגישה שהגוף שלי בשיגעון!! אני רגע אחד רעבה רגע אחרי זה שבעה ורוצה להקיא, שעה אחת אני הכי שמחה ויש לי מוטיבציה ללמוד ולנקות ולצאת ושעה אחרי זה אני סמרטוט!! בעלי מסכן, לא ממש מצליח להתמודד איתי ובשבוע האחרון אני גם לא מפסיקה לבכות. בקיצור, אני אבודה ממש. לא חשבתי שההריון יעבור לי ככה במלא אתגרים אבל אני עוד לא ילדתי ואני באמת שואלת את עצמי איך אני אמורה לרצות אחכ עוד הריון

ארוחת ערב לתינוק שלי❤️ מה הייתן מוסיפות

היי בנות עשיתי אתמול בדיקת הריון יצא חיובי עם פס חלש חלש והיום שעשיתי בדיקת דם יצא לי בטא בחיים לא ראיתי ככה נמוך ( מוסיפה תמונה של הבדיקה בתגובות)