מנסה להבין את המשפט צמודים זה החיים ואני עדיין לא הבנתי אותו כי אין לי חיים פשוט אין אני יודעת שהם יגדלו הם יהיו חברים ובלה בלה בלה אבל כרגע אני קורסתתת פשוט קורסת אין לי יום אין לי לילה בעלי עוזר כשהוא חוזר מהעבודה עם הגדולה כי גם ככה חוץ ממנו היא לא מתקרבת לאף אחד אז ככה שיוצא שאת כל הטיפול בקטנה אני עושה ואני שבורה נפשית פיזית חשבתי שאני ישאר עם הקטנה בבית כמה שיותר אבל אני לא מסןגלת אני עם שתיהן עכשיו בבית ובא לי לקרוע שיערות הגדולה כל היום בוחנת אותי זורקת שופכת מטפסת לא מעניין אותה ועם הקטנה כל היום בלופ הזה של להאכיל להחליף להילחם איתה שתישן אוף אין בי כוחות מחר אני חוזרת לעבודה עובדת ערב ושבעלי יתמודד עם הבנות לבד יש לי אפשרות לעבוד מהבית ואני ממש לא רוצה לקחת את האפשרות הזאת מרגישה כמו נכשלת בתור אמא אני שרופה עליהן מאוד אבל אני עייפה נפשית