איפה אתן פורקות את הבעיות שיש לכן עם עצמכן או את הדיכאון או את העצבות? טיפול לא אפשרי מחוסר זמן כי אני כל היום נמצאת עם הילדה ואין לי זמן אפילו ללכת לקניון לבד משפחה לא ממש עוזרת לי ולא שם להקשיב לי אני באמת מרגישה אבודה ולבד ואני מנסה לדבר להשם ואני פשוט לא מצליחה אני מרגישה פתטית אני כבר לא יודעת מה לעשות ומאיפה לקחת כוחות נפשיים לשמוח. 😭 אני האישה הכי עצובה שיש. אני רואה אנשים מחייכים אני אומרת איך זה בא להם כזה בקלות? למה אני צריכה להתאמץ לחייך רק בשביל שבת שלי תראה אותי מחייכת וזה לא נכון. אני רק רוצה למות ושמישהו יציל אותי ויתעניין בי