עשיתי העמסת סוכר 50 גרם ויצא תוצאה של 155 צריכה לעשות את העמסה של ה100 עד כמה היא נוראית? יש משהי שעשתה ויצאו לה ערכים תקינים ב100 ללא סכרת?

מישהי יודעת אם אפשר לקנות משטח שכיבה לעגלות של פג פרגו?

מי שהזמינה משיין לאחרונה,תוך כמה זמן הגיע לכן?

היי בנות! יש לי בדיקה ראשונה אצל הרופא ביום ראשון הקרוב ואני אהיה שבוע 6 + 1. יש סיכוי לראות דופק בזמן הזה? או שזה מופרך?

מישהי שהיה לבייבי שלה סטרידו בגיל מוקדם? חמישה חןדשים?

יש לי שאלה, אשמח לדעתכן, בלי שיפוטיות. באמת אני מנסה להבין מה נכון או שגוי בסיטואציה. יש לי חברה בת 33 רווקה, והיא בחורה שמנה שמתמודדת עם בעיית משקל משמעותית מאוד. אני בת 35 עוד מעט נשואה עם ילדים. (מרגישה צורך לציין שאני דתיה ובאה ממקום שמתחתנים מוקדם מאוד לכן התחתנתי מוקדם, והיא תל אביבית ליברלית כזה ממקום שמתחתנים בו במילא מאוד מאוחר וזה לא בוער. אבל היא כן מתחילה להרגיש לחץ חתונה ומשפחה משמעותי מפאת הגיל). אנחנו חברות טובות כבר עשור ויותר חברות נפש משתפות אחת את השניה בהכל כולל הכל. היא חברה תומכת ומהממת אבל מרגישה שלעיתים היא שוללת את הקשיים שלי, כי שלה גדולים יותר. והאמת שאובייקטיבית הם באמת גדולים יותר. אבל אני באמת משתפת בנקודות שכואבות לי, ואני מקבלת תגובות לעיתים של קונטרה שכאילו אין לי הצדקה להתלונן. לדוגמא, נכון אני רחוקה מלהיות שמנה אבל בהריון האחרון עליתי עשרים ומשהו קילו ואני ממש סובלת מזה ושונאת את עצמי, ובא לי לפעמים סתם לשתף בקטנה, והיא מגיבה קצת בביטול סמוי. שכאילו אני לא צריכה לעשות מזה דרמה או סיפור. ואני מתבטאת בשיא הטאקט והרגישות והעדינות בנושא הזה מולה אני מבינה את הרגישות והמורכבות, ועדיין זה משהו שמאוד נוכח בחיי ומטריד אותי עמוקות ולפעמים בא לי לשתף חברה על שינוי קיצוני שהגוף שלי עבר ואני ממש בדכאון מזה, ובאיזשהו מקום סומכת עליה שהיא תדע לראות בראיה קצת רחבה יותר. אבל אני מקבלת ברקסים. וזה לא שהייתי איזה כוסית שאיבדה את הלוק, תמיד התמודדתי עם המשקל שלי בעצמי והיא יודעת, פשוט עכשיו זה נהיה קיצוני במושגים שלי. אבל יש נושא ממשש מטריד, עכשיו במלחמה הייתי בסטרס אטומי עם הילדים בבית ובכללי הזוגיות שלי ושל בעלי ממש עולה על שרטון. והיה לי מאוד קשה כל הסיטואציה והמתח בבית שהייתי בוכה כל יום. וכשהייתי משתפת אותה היא הייתה עונה לי ״לפחות יש לך בעל וילדים״. וואו זה היה לי שוק. אני מבינה שהיא במצוקה בנוגע לדבר הזה זה ברור לי ששוב מדובר בנושא רגיש ואני בחיים לא אנפנף במה שיש לי, אבל אסור לי לבטא מולה קשיים כי זה דברים שלה אין? או שהאתגר שלה מורכב יותר? אני באמת שואלת לדעתכן, אני אמורה להימנע לגמרי ופשוט לוותר על לספר לה וזהו? לא יודעת למה יש לי ציפיה שהיה קצת תתעלה. אבל אולי אני לא בסדר ואמורה לשחרר וזהו, ולא לשתף כי זה נוגע לה בטריגרים שלה. (ולא לא מדובר בקנאה בכלל! היא לא בחורה קנאית וזה לא שם לגמרי). אשמח לדעתכן הכנה.