כניסה לגן- אני מכניסה את הילד שלי לגן ילד ראשון בן שנה ו2 ואני בלחץ ופחד וגם מחכה לזה מאוד כי קשה לי נפשית להיות בבית. שכחתי מה זה להיות בזכות עצמי. בטח תבינו אותי. אבל הפחד הזה והלחץ הזה שהוא לא יהיה איתי שאני רגילה להיות איתו 24/7 אפילו לא הייתה לי עזרה יום אחד שיקחו לי אותו שישמרו עליו. אני בחרדה נוראית שיחסר לו חלילה משהו או שיהיה רעב או שלא ירדם כי הוא רגיל לשקט וחושך😥 בבקשה תרגיעו אותי ואשמח להמלצות איך להתמודד. 🙏
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות❤️1 אהבה👍1 לייקים

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 18:46
גם אני חוויתי בידיוק את מה שאת מתארת וברגע שמצאתי מקום שאני סומכת על הצוות נתתי לו ביטחון וגם לעצמי כי הם מאוד מושפעים מאיתנו והילד פורח !! כל ההתחלות קצת מפחידות תסמכי על האינטואיציות שלך!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 18:47
קודם כל, לנסות להרגע. כי הילד מרגיש ממך את הכל, לא משנה כמה תנסי להסתיר. אני עכשיו מכניסה את הבכור שלי לגן פעם ראשונה, הוא עוד חודש בן שנתיים. ואני במצב שלך, חוששת מאוד אבל עושה הכל כדי להיןת עם 2 הידיים על נדופק ולהכיל את כל מה שהוא יעבור רגשית במעבר הזה כי פשוט זה בטוח לא יהיה... תשימי עליו (מוסתר מאוד כמובן) מכשיר הקלטה, תפתיעי בגן בשעות לא צפויות בלי להודיע לפני וכאלה.. וכמובןןן שבימים הראשונים להיות איתו גם בגן, להראות לו את הגן, ללמד אותו על המקום מה שאפשר.. בפעם הראשןנה תצאי ל10 דקות ותחזרי, יום יומיים אחרי תאריכי את היציאה בכמה דקות וככה עד שהוא מיתרגל למקום ולצוות והכל.. ושוב, תמיד לשים לב לשינויים שלו ולתגובות שלו ולסמוך עליו. אם לא טוב לו - למצוא פתרון! בהצלחה אחותי שולחת לך כוח וחיבוק 🙏🏼
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 18:55
בהתחלה קשה, אבל הם פורחים בגן. יש חברה, פעילויות, לומד הרבה מאוד דברים. מיום ליום הוא יתפתח ואת תיהני מזה . בסוף שנה תתבאסי שאין גן כבר 😂😂 בהצלחה!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 19:15
שנו הילדים שלי נכנסו בגיל הזה לא, לא קל לשחרר אבל זה טוב להם, חברתית, התפתחותית כשתראי איך התקדם ולמד, כשתראי שנכנס עם חיוך זה יקל ובינתיים לנשום עמוק לשדר לו שהכל בסדר ולבכות בחוץ כמו כולנו

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי אני רוצה לספר לכם את הסיפור הלידה שלי, ביום שלישי בתאריך 20/8 הרגשתי פחות את התנועות שלה, בהתחלה הלכתי לרופא המוניטור יצא לא טוב.. הדופק שלה גבוה מידי.. הרופא המליץ לבוא למחרת. לא הייתי רגועה והחלטתי ללכת למיון עצמאית כשהגעתי למיון גם המוניטור לא יצא הכי תקין. אני שבוע 38+6 ללא פתיחה הרופא המליץ ליילד אותי, אני בהתחלה מאוד חששתי כי אין פתיחה ואין צירים. אחרי כמה דק קיבלנו החלטה שאני יולדת. התחלנו מבלון לא החוויה נעימה. אני מאוד לחוצה לא מצליחה להירגע.. אחרי 7 שעות היה לי פתיחה של 1.5 הכניסו אותי לחדר לידה פקעו לי את המים והתחילו זירוז, בתאריך 21/8 בשעה 17:30 פתיחה של 3 לוקחת אפידורל אהבת חיי חחחחח אני חייבת לציין שסיפרו לי הרבה סיפורים על לידה הרבה דברים מפחידים, כואבים! בשעה 23:30 הרופאה באה לבדוק אותי התלוננתי שאני מרגישה לחץ, עשתה בדיקה של פתיחה מסתבר שאני פתיחה 10 עם צירים אבל לא מרגישה כאבים של צירים רק לחץ של התינוקת, לאחר רעידות של הגוף לחץ חרדה! התחלנו לידה הייתי מאוד לחוצה לאחר הסיפורים שאמרו לי. לידה ראשונה לאחר שעה וחצי ילדתי בת. 21/8 למה חשוב לי לספר את הלידה הזאת. כי לא תמיד מה שאומרים זה נכון כל לידה זה הלידה שלה!! מאוד חשוב לקחת את זה כחוויה! אני בהחלט מאוד נהניתי הייתה לי לידה מושלמת! נהניתי מאוד!! לא מה שאומרים זה מה שיהיה לכם וזה לא קלישאה שצריך לקחת את זה כחוויה זה באמת חוויה הכי עוצמתית שאפשר לעבור אם יש כאלה שלחוצות הלידה מתקרבת אז אל! בסוף הכל מתגמד שהיא/הוא על הידיים שלכם! ויאללה שיהיה לי בהצלחה 🤭
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות❤️3 אהבה👍17 לייקים