לי אישית היה יותר קשה המעבר מילד אחד לשניים.. אני ידעתי למה לצפות בערך, ידעתי מה לעשות ואיך להתנהל כי כבר עשיתי את זה פעם אחת אבל מה שאני עדיין לומדת לעשות (התינוק כבר בן חודשיים) זה איך לחלק את הזמן בין שניהם בצורה כזו שהתינוק יקבל את היחס שצריך מבלי שהגדול ירגיש ש"זנחתי" אותו.. האשמה האימהית היא דיי קשה והרבה פעמים אני הולכת לישום עם תחושה שלא עשיתי מספיק עם שניהם אבל זו תחושה שתמיד תהיה לא משנה כמה נעשה

בדיוק כמו שדני רשמה החלק של הטיפול לא קשה כמו בראשון כי את רגועה ומנוסה יותר התמרון ורגשות האשם זה החלק הקשה נסי למצוא דרך לזמן איכות עם הראשון, אפילו כמה דקות רק שניכם מאוד יעזרו