שאלת השאלות : איפה הגבול בין לשחרר לחוסר אחריות? אני לקראת לידה ורכושנית מטבעי, אבל מאוד עובדת על עצמי לאורך כל ההריון לשחרר.. יש לי חברה אחת ששחררה את הילד שלה לכולם מהרגע הראשון והתינוק שלה כל כך חייכן, חברותי, שמח, זורם ממש כמו איש קטן. מנגד יש לי חברה אחרת שלא נותנת לאף לגעת, ברמה שהיום כשהוא בן כמה חודשים והיא מחפשת עזרה אף אחד לא מוכן לבוא (גם בני משפחה) גם כי נתנה תחושה לא טובה וגם כי הילד פשוט לא נינוח, מספיק שתחייכי אליו הוא בוכה ולא כייפי בכלל.. לא מוכן ללכת לאף אחד ובוכה בלייי הפסקה. אני באמת לא שופטת אף אחת מהן ודווקא רוצה לשאול נשים שעברו את זה משתי הקצוות. מצד אחד אני רוצה ילד חברותי ונינוח שנעים לכולם, מצד שני הרצון לשמור עליו במיוחד בגיל הרך מפני מחלות וכו׳ איפה הגבול..? עד איפה משחררים?
הריון ולידההריון ולידה
💬17 תגובות

תגובות (17)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 08:23
זה חייב להיות מותאם לאופי שלך ולתפיסות עולם שלך. להיות בקיצון בשני הצדדים לא טוב בעיני.. אני הרגשתי בחודשים הראשונים שהבת שלי ואני צריכות לייצר לנו את המרחב האישי שלנו. עם הזמן אפשרתי לעוד אנשים להחזיק אותה והכל לפני הקצב שלי. יש לי היום ילדה סופר חברתית, תקשורתית שיודעת לברור למי היא רוצה לגשת ולמי לא... גם ללכת לכל אחד זה לא חיובי. ילד צריך ללמוד על גבולות אישיים ולהקשיב למה שנעים לו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 08:24
זה ממש משתנה מאחת לשנייה אני די שחררתי והילד הכי זורם בעולם ויש לי חברה שלא שחררה גם כי הניקה והילד שלה כשהיה קטן לא היה נרגע אצל אף אחד היה רגיל רק אליה אבל כשהם גדלים זה משתנה זה בעיקר תלוי בך ומה שתשדרי וגם זה הרבה האופי של הילד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 08:46
אני מהאלה שלא משחררות, שמניקות למרחקים, וטוב לנו ככה... ממש לא אכפת מה יחשבו וכאלה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2024 בשעה 08:47
אני לא חושבת שזה שבהכרח ״משחררים״ את הילד או ששומרים עליו ישפיע בהכרח על האופי שלו או רמת הפתיחות שלו לאנשים זרים. זה גם מאוד משתנה אצלם עם הגיל. אני יכולה להעיד על עצמי שאני מאוד ״שחררתי״ מההתחלה ללא שום בעיה, אף פעם לא היתה לי בעיה שמשפחה או חברים יחזיקו ויטפלו והילד באמת היה מאוד רגוע, נינוח וכייפי. הבן שלי עכשיו כבר בן שנה ו-9 חודשים ויש לו מדי פעם קטעי ביישנות שלוקח לו זמן להשתחרר ולהיפתח, וזה כאמור ילד שבעבר לא היה ביישן בכלל. אני מאמינה שילדים נולדים עם אישיות וקווי אופי שחלקם נשארים יציבים. לא טוב להיות קיצון לאף צד, אבל קשה לפעמים לשנות הרגלים ולכן אל תהיי קשה עם עצמך. תני לעצמך את הזמן והמרחב להתנהל איך שאת מוצאת לנכון עם הילד שלך וכן תנסי ״לשחרר״ קצת במידת היכולת והגבולות שלך כשתוכלי בהצלחה 💙💙

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך