שבוע 33+3 ברוך השם 🪬 לאחרונה, חודש בערך אני חווה המון תסכול ובכיתי שפורץ סתם, לא שקרה משהו לא שיש על מה לבכות או להתלונן, אני מקבלת את מלוא התמיכה שיש מהמשפחה ומבעלי אבל כאילו אני כל הזמן בוכה ולוקחת הכל קשה מאוד, אני מרגישה שאני לא מכירה את עצמי- שזה לא אני ולא טוב לי להיות ככה ולא משנה כמה שיתפתי או פרקתי זה פשוט לא עובר וכלום לא מרגיע וגם בעלי מסכן תמיד עומד מולי ותומך ומחזק ואני מרגישה שהכל פשוט גדול עלי כבר ולא יודעת פשוט רע לי כרגע ממש. אני מבינה שאולי זה ההורמונים אבל נמאס לי באמת. אמא שלי היום היית צריכה להתארח אצלנו שבת ופשוט אמרתי לה לא להגיע והרגשתי ממש רע עם עצמי על זה ושוב בכיתי ושוב מצפון ושוב אותו סרט לא יודעת מה עוברררר עלי!!!!!! ☹️😞