**בבקשה לקרוא את ההערה לפני שאתן מגיבות פוסט זה לא נועד ליצור ריבים או לזלזל, אני באמת צריכה עזרה ואני לא עושה את זה בשביל להתסיס** היי מאמות יקרות, אז ילדתי סוף סוף, תינוק בן ואני מאוהבת בו גם כשהוא עוד היה עובר :) כמובן שזה הריון ראשון. לצערי הייתה לי לידה והריון מאוד מאוד קשה אחרי הלידה התחיל לי פרכוסים פתאום והייתי מאושפזת הרבה זמן. לא ידעתי איך אני אעבור את הלידה והייתי מאוד חיובית, אז גם הייתי חיובית לגבי הברית של הבן שלנו אבל לצערי כמו שאפשר לראות זה לא הצליח בגלל המצב הבריאותי שלי שמאז נפגע מאוד (לא מתחרטת על ההריון טפו טפו) אז יצא מצב שאני ובעלי נלך לעשות ברית אצל רופא ולא מוהל חודש+ אחרי כי הייתי צריכה להיות במנוחה. השתחררתי לפני כמה ימים . אנחנו לא רואים בזה בעיה כי בכל זאת התינוקי יעבור ברית אבל..חמתי שתהיה בריאה.. אחרי הלידה היא התקשרה לשאול מתי הברית , בעלי הסביר לה שאני במצב מאוד מסוכן בביח ולכן אנחנו לא מתעסקים בזה כרגע , היא התחילה להתחרפן ולהשתגע ״אתם יהודים איך אפשר!! הבן הבכור יהודי!! אתם חייבים לעשות כמה שיותר מהר!! אחרת הוא לא יהיה יהודי אמיתי!!״ וכו וכו. אםשר להגיד שהיא לא חסכה במילים כמובן שזה הגיע בתוספות של ״אז תנו לי אני אהיה איתו אתם לא צריכים אותו בבית חולים״ ״תנו לי אותו זה הנכד שלי אני מתארגנת ובאה לקחת אותו ממכם״. אנחנו נעשה לו ברית כמובן אמנם באיחור רציני אבל נעשה! אנחנו אבל לא מעוניינים בחגיגה או להזמין אנשים, רוצים רק אני ובעלי . עכשיו שאלה לי אליכן מאמות מה עליי לעשות? האם זה גם בסדר? זה מקובל?האם זה עושה אותי אמא רעה? מציינת שאני אובחנתי עם אפילפסיה ולכן אני גם חוששת שיהיה לי בבית המון אנשים