אני בחרדה. אמיתית. לא עצמתי עין כבר שלושה ימים. רצים לי תסריטים בראש. הגרועים ביותר. אני יודעת, לא רק אני במצב הזה. איך יוצאים מזה? אני צריכה עזרה לחרדה הזאת ולפחד המשתק. מנסה להאמין בכל כוחי, יודעת שהכל מאת ה יתברך. ועדיין, מפחדת על הקרובים אליי כמו שלא פחדתי מימיי.

ביקשתי מבעלי שנעשה שבת בבית ביחד אנינוהוא אחרי הרבה זמן שלא כי אנחנו כל שבת הולכים להורים שלי או שלו.. הוא אמר לי לא כי לא רוצה להשאיר את אמא שלו לבד עכשיו מה זה לבד אבא שלו נוסע למשפחה ויש לו עוד אחים שיכולים לעשות קידוש ואמרתי לו לא יקרה כלום אם תהיה חסר רק בקידוש ואחרי זה נלך .. התחיל לכעוס עליי אמר לי אל תתחילי לעשות בלגן הולכים לאמא שלי וזהו.. מהכבר רציתי שבת אחת יחד גם ככה בקושי יוצא לנו זמן לעצמנו מה רע במה שביקשתי מה אתן חושבות..?

הי עשיתי כבר הערכת משקל האם אני צריכה לעשות שוב שבוע 35

היי בנות שבוע 36+ חזרו לי ההקאות והבחילות של החודשים הראשונים, אני לא מסוגלת עוד לסבול נשארתי עם ההקאות עד סוף חודש שישי תחילת שביעי ואז עכשיו הכל חזר , הגוף עייף 😩, למישהי זה קרה? זה אומר שהלידה מתקדמת ? קרובה , משהו?

חרדית וכמעט שלוש שבועות אחרי לידה קשה לי כבר ההרחקות מהבעל.. להגיד לכן שמצליחים לשמור על כל ההלכות והפרטים? לא, אבל באמת שמשתדלים.. אני מתחרפנת מהחוסר מגע מרגישה שמתגעגעת בטירוףף

איך בחלון הקטן יש 2 פסים