מחר אני יולדת בע״ה 🙏 (לידה קיסרית) והרגשות שלי עוד רגע מתפוצצים!!!!!!!!!! אני אמוציונלית בטרוף ולא מצליחה להרגע ולישון! במקום לעשות יום רגוע וכיף כמו שתכננתי הכל הלך הפוך ועקום. יש לי בת מהממת בבית שאני הכי דואגת לה, וכל הרגשות עולים פתאום. לא מצליחה להרגע. כאילו כל כך חיכיתי להריון הזה ולילד הזה אבל פתאום אני במצפון של החייים שלייייי שהבת המתוקה שלי הולכת להתמודד עם משהו כזה גדול, שפתאום היא לא תהיי היחידה. נשרף לי הלב 💔 בנוסף ביקשתי בכל לשון של בקשה מהמשפחה המצומצמת לא לספר את התאריך. זה שלי פרטי, וכמו שכל לידה מגיעה בהפתעה ולא יודעים מתי ואיך גם כאן אנשים לא צריכים לדעת וזה לא משנה שיש תאריך. ודווקא רגע לפני שאני נכנסת למיטה אני מקבלת הודעה מדודה שלי שתהיה לידה קלה בלה בלה בלה. הלב שלי התפוצץץץץץץץ שאבא שלי רץ לספר. כאילו…… באיזה קטע?????? למה אני צריכה להתעסק בזה עכשיו????? הוא מכיר ויודע כמה פרטית אני שזה ההפך הגמור ממנו והוא שם זין ועושה מה שבא לו עם הדבר הפרטי שלי. לא יכולה להסביר את רמת העצבים והפגיעה שלי. איך אתה עושה לי כזה דבר. ועוד לדודה שלי?? בכלל לא קרובה אלי מי היא שתרוץ לספר לה??? והכל מתערבבב עם התחושות והרגשות על הבכורה שלי. והמלחמה הזאת שמסלימה ברקע ולא קורת. ומה יהיה כשאלד אם ההסלמה תקרה? איך ארוץ למקלט בבניין אחרי ניתוח? ואם זה יקרה דווקא שאני בבית חולים? הבת שלי גם תתמודד עם השינוי הגדול הזה, גם לא אהיה בבית וגם אזעקה?? בתחילת המלחמה היו לה חרדות מזה אז איך היא תגיב לזה שוב ושאני לא שם לידה? 💔 אלף ואחת מחשבות! הכל מתבלגן לי. והעיקר תכננתי לעצמי יום כיף ורגוע שהפך מרגע לרגע לקשה יותר. מתבאסת ברמות שזה היום האחרון בתור הורים ל1 וככה הוא מסתיים.
אמהותאמהות
💬7 תגובות❤️2 אהבה👍1 לייקים

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוגוסט 2024 בשעה 20:40
אהובה קודם כל תאמיני שהכל לטובה אל תתני ליצר הרע להשפיע עלייך תראי את האושר במתנה שאת מחר הולכת לקבל תלכי בשמחה ובתפילה לקב"ה שהכל יעבור בשלום בידיים מלאות ושמחות ואל תחששי מכל ההסלמה זה לא ישנה את המצב תאמיני שהכל יסתדר לטובה בע"ה ותחזרי הבייתה עם אוצר גדול חיבוק אהובה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוגוסט 2024 בשעה 21:10
וואוו.. כל כך מובן הקושי שלך! באמת לא פשוט לך. ככ מבינה אותך בעניין הפרטיות. גם אני לא אוהבת שאף אחד יודע שאני בחדר לידה.. חוץ מבעלי כמובן ואמא שלי שאיתי.. ואבא שלי ואחותי. זהוווו ושמישהו שולח הודעה.. "ראיתי שהאוטו לא פה.. איפה את??? את כבר בחדר לידה???" וואיי זה יכול להטריף!! ואני יודעת בוודאות שהלחץ הזה מעכב לי את הלידה. את אומנם במצב אחר, של קיסרי, אבל עדיין הרגשות האלה שכרגע משתוללים בך לא עושים טוב לגוף.. אז עם כללל הקושי.. תנסייי ממש לשים אותם בצד. את אבא שלך ואת הדודה ולהתרכז בעצמך ובדבר הטהור הזה שמחר בע"ה את מביאה לעולם. בעניין הילדה.. זה רגש טבעי. הפחד הזה של איך הלידה והשינוי של ההרכב המשפחתי ישפיע על הגדולים. בע"ה היא תדע להתמודד, היא תסתגל למציאות החדשה. אחרי הכל את מעניקה לה את המתנה הכי חשובה! אח/ות! שמעתי משהו מאוד יפה בנושא.. את יכולה לומר לה שמחר אמא נוסעת להביא לה מתנה. אמא תתעכב כמה ימים אבל בעה תחזור. וכשאת חוזרת הביתה עם התינוק.. לומר לה.. כמו שאת הילדה שלנו. יש לנו עכשיו תינוק חדש, והוא שלנו. של אבא, של אמא ושלך. הוא גם שלך. ואת יכולה לעזור לנו לגדל אותו. ואז התפיסה שלה תהיה מאוד חיובית כלפיו. לשתף כמה שאפשר בגידול שלו. אם זה להשליך טיטולים, להוציא מגבונים, לעזור למרוח בקרם גוף אחרי המקלחת. על מה שאת מוצאת לנכון לשתף אותה. אפילו לנדנד בעריסה. בעניין המלחמה. אף אחד לא יודע מה יהיה. הפחד לא מועיל. תאמיני שיהיה טוב ותכניסי לעצמך אנרגיות ומחשבות חיוביות. וזה דרך אגב, יעזור גם לגדולה. פשוט תחליטי. זהו. מעכשיו אני מתמקדת בטוב. שמה בצד כל מה שלא. זה לא שלי ואין לי דרך להשפיע על שינויי המצב. שיהיה בע"ה המוןןן הצלחה, בידיים מלאות ולב שמח!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוגוסט 2024 בשעה 21:34
💜💜
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוגוסט 2024 בשעה 21:48
בהצלחה יפההה♡

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

תינוק בן חודשיים וחצי, ילד שלישי שלי, לא מפסיק לצרוח, הוא צווחן מאז שנולד...כבר לא יודעת מה מציק לו, אם זה גזים, רפלוקס סמוי, רעב שלא מסופק (רק יונק), רגישות לחלב שעובר דרך החלב אם...אני התייאשתי...לא לוקח לי מוצץ עדיין, אני המוצץ שלו...מתקשה להירדם אצל אחרים וגם בעגלה או בטרמפולינה, רוצה רק ידיים וגם זה לא תמיד מרגיע אותו, צורח צורח...הייתי איתו במעקב כבר איזה חודש כל שבוע בטיפת חלב בגלל שהיה מחרחר גם...אבל הרופאה לא עשתה כלום... אני עומדת להתייאש ולהפסיק להניק אבל קשה לי רגשית לוותר על זה לגמרי... היום איבדתי את זה! הייתי צריכה לקנות משהו ובדרך חזור באוטו חצי שעה בפקקים הילד לא הפסיק לצעוק, הוא היה עייף ..אני הנקתי אותו באוטו כשעצרתי בצד וזה לא עזר, זה היה עינוי!! התחלתי לצרוח גם ..רק רציתי שאיזה אוטו יראה את המצוקה הרגשית שלי ויסצכל לי בעיניים ויעזור לי או ירחם עליי... וכן, יש מקרים מזעזעים וגרועים יותר במיוחד בתקופה זו ולא רוצה להיות כפוית טובה או חלילה שיקרה משהו לקטני, אבל לא מצליחה להינות מהילד...אני סובלת יותר מאשר נהנית ממנו...אני רוצה שזה יהיה אחרת... וגם זה ילד שלישי יש לי עוד ילדים ובית ובעל, לר יכולה להיות מנוטרלת רק אליו ...
אמהותאמהות
💬8 תגובות