היי סתם רוצה לשפוך את הלב.. נמאס לי מהחוסר בטחון שלי. אני רק סובלת מאז שאני ילדה ועד עכשיו (גיל 33) בגלל חוסר בטחון. בגלל שגדלתי עם אמא שלא נתנה לי בטחון ואף פעם לא ממש הרגשתי שיש לי אמא. תמיד עסוקה אך ורק בעצמה, אף פעם לא היה לי עם מי לדבר מגיל מאוד מאוד קטן בערך 9-10 אני זוכרת את עצמי מתמודדת עם קשיים לבד ולא משתפת אף אחד. הייתה קונה לעצמה בגדים באלפי שקלים בחודש בזמן שאני הלכתי לביהס עם בגדים קרועים. תמיד הרגשתי דחויה מבחינה חברתית בהתחלה זה כי הייתי מוזנחת מאוד וכנראה ילדים לא רצו להיות בחברתי. תמיד דרכו עליי גם בגלל שאני חסרת בטחון. קשה לי להתקדם, קשה לי בעבודות, קשה לי עם בעלי, גם המשפחה של בעלי עשתה לי את המוות כי הבינו שיש על מי לדרוך. אין לי כבר כוחות