שולחת לך מלא כוחות, אין מתסכל כמו הכאב שלהם והרצון שלנו לעזור מבלי יכולת. ניסית לתת משכך כאבים? במקרה של לילות עם כאבי שיניים אני נותנת נורופן. ככה הוא ישן לילה שלם ללא כאבים ולא סובל. גם כשלנו כואב משהו אנחנו לוקחים נגד כאבים, אז למה הם צריכים לסבול? זו תקופה קשה וזה באמת באמת עובר. עוד קצת וזה מאחורייך. תנסי מחר לנוח קצת יחד עם התינוק. אם יש לך לול שימי אותו בפנים עם כמה משחקים ותנוחי כמה דקות כל פעם עד שתתאוששי קצת. בע"ה יהיה בסדר 🙏🏼♥️

אוף מבינה את התסכול שלך את גמורה, את עייפה אבל הקטן שלך סובל מאדדד לא יודעת אפ חווית פעם כאבי שיניים זה כאבי תופת לא רוצה לחשוב מה עובר על תינוק קטן.. גם אם קשה תנסי תמיד תמיד להגיד לעצמך ״מסכן הוא סובל איך אני יכולה לעזור לו?״ את הבנאדם הגדול שאמור לעזור לו, הוא תלוי רק בך, ולא עושה שום דבר בכוונה את יכולה לקנות אוכל מוכן במקום להכין, הכל בסדר! לא יקרה כלום אם שבת אחת לא תבשלי. ואני לא הייתי מעירה בשש חד פעמית, אם ישן תני לו לישון הוא זקוק לזה, וגם את.

אימלה לרגע חשבתי שאני כתבתי את זה זה בול מה שעובר עלינו פה עם הבן 10 חודשים שלי ובעלי חולה גמור לא עוזר לי והילד מסכנוני רק בידיים שלי הוא נרדם סוף סוף לפני חצי שעה ומהתסכול שבטח יתעורר שוב תיכף אני לא נרדמת הלוואי שנעבור את זה כמו גדולים!

כלכך יכולה להבין אותך רק שאצלנו היא בגיל הרבה יותר צעיר.משבוע וחצי עד גיל חודשיים הייתי ערה איתה כל פעם 15-20 שעות עד שמצאתי תרופה מדהימה לגזים שעזרה פלאים והיא התחילה לישון סוף סוף והרגשתי כלכך מאושרת הצלחתי לעשות הכל מהכל ואפילו לישון!עזבי את זה שגם תקופה ארוכה אני בעצמי לא הייתי נרדמת כי הגוף כבר התרגל לחוסר שינה אז הייתי נרדמת ב4 בבוקר כשהיא נרדמה לי כבר ב23:00-00:00...עכשיו היא כמעט בת ארבעה חודשים ואנחנו במשבר גיל הארבעה חודשים כבר כמעט שלושה שבועות,יש לה התחלה של שיניים והגזים חזרו והכל חזר והיא מהבוקר עד הלילה רק בוכה ובוכה וחייבת 24/7 ידיים לשנייה מורידה או הולכת ישר צרחות אין לה שינה היא התחילה לאכול פחות אבל לפעמים יש לה התקפים שבא לה ממש לאכול והיא פשוט אוכלת מוציאה את הבקבוק בוכה מביאה לה היא דוחה אותו כאילו לא רוצה אחרי שניה ממשיכה לבכות מביאה לה שוב וממשיכה לאכול כאילו כלום,רק בלילות בערך מצליחה לישון וגם זה נס כי היא יכולה להתעורר גם באמצע הלילה בצרחות ואז לנסות להרדים אותה שוב.אני בעצמי כבר התחרפנתי והיה לא מעט פעמים שהתעצבנתי מרוב תסכול ועייפות כי לא מצליחה לישון לא מצליחה לאכול לא מצליחה לעשות כלום בבית הבית נראה זוהמה אחת גדולה פשוט.אבל בסופו של דבר אין לנו מה לעשות לצערנו הם עדיין תינוקות ועדיין צריכים אותנו ורק אמא יכולה באמת לעזור ולנחם ולהביא לילד שלה כל מה שאפשר כל פעם שאני מתעצבנת אני פשוט מסתכלת עליה ועל כמה שהיא סובלת ומבינה שזאת לא אשמתה היא לא שולטת בזה ואין לה דרך "להתעלם" או להחלים מכל הדברים האלה לבד.וזה קשה אין ספק אבל בסופו של דבר אנחנו גם ידענו לאן אנחנו נכנסנות וידענו שיהיה קשה אבל זה הדבר הכי יקר לנו ביקום כולו ולמרות העצבים נראה לי תסכימי איתי שאת מוכנה לעוד עשרות ימים כאלה רק כדי שהבייבי שלך יהיה בריא ושלם.