אם את יודעת שהוא בידיים טובות, עם כל הקושי, תשחררי ותנוחי. בשביל עצמך...

ואו, אני גם הייתי ככה. חרדתית כלפי הילדים בצורה קיצונית.. גם כשהייתי יודעת שהם בידיים טובות, לא הייתי רגועה, והיה לי קשה לשחרר, וכל הזמן הייתי מתקשרת לשאול על הילדים וחופרת.. אבל תעבדי על זה, את צריכה ללמוד להרפות.. זה קשה מאוד, אבל תחשבי על זה, שעוד מעט הילד יכנס למעון/ לגן.. ואת תהיי חייבת לשחרר.. אצלי זה הפך לעניין של חרדתות ממש.. ועבדתי על זה ( זה גם עניין של שליטה, אני חולת שליטה , חייבת לדעת הכל ולטפל בהכל ) תנשמי ותרפי, לאט לאט זה ישתפר 🙂

אני לפני הלידה מאוד דאגתי מזה. בסוף אחרי הלידה הייתי כל כך מותשת פיזית ונפשית שברכתי כל שניה שלקחו לי אותה. כמובן עשיתי מלא שיחות וידאו אבל בכללי כל מי שלקח אותה הסכמתי

מנסיון ומהכי הבנה כי גם אני הייתי ככה בלחץ וגם עם תינוק בן שנה ו4 והשארתי אצל ההורים שלי שאומנם אז גרנו אצלהם לתקןפה של הלידה אבל העדפתי תמיד אני להשאר איתו במיוחד בלילות ובסופו של דבר אין לך מה לעשות את לא יכולה לקחת אותו איתך לחדר לידה ולאשפוז. יהיה בסדר בטוחה שיטפלו בו מושלם וזה כולה ליומיים ואת חוזרת להיות איתו . שתהיה לידה קלה 🩷