פוסט פריקה אני מרגישה מועקה גדולה כבר תקופה ארוכה של ההריון . אמנם אני עדיין בשליש הראשון אבל כל הזמן הזה אני מרגישה כאילו אני משהי אחרת בגוף שלי .. לא מדברת על זה שאין לי זמן או חשק לתחביבים שלי במקום כזה אני כל היום ישנה או לא מרגישה טוב . האיפור שהיה עושה לי טוב או בושם חדש כבר לא מעניין כי הפנים שלי מחוצקנות עכשיו ואני לא מסוגלת להריח ריחות כבר .. לא מדברת איתכן בכלל על הביטחון העצמי שלי שהוא בכלל למטה .. לעבודה אני לא מסוגלת ללכת ואם הלכתי הראש שלי לא נמצא שם לרגע אני מרגישה בכלא .. אני כל הזמן מנסה לברוח למקום שיש בו רוח נעימה וצחה כי הבית מסריח לי ( הכל נקי פשוט יש ריח אחר ) אני כבר לא מעשנת כי הגוף שלי דוחה את זה לא נהנת מאוכל בכלל אוכלת כדי לשרוד כי הגוף חייב לתת כח לעובר .. וזהו פשוט באלי לבכות כל היום .. באלי לחזור להיות מי שאני ..באלי את השמחת חיים שלי שוב באלי את אני המצחיקה ולא את עכשיו הכבדה .. הבן זוג שלי לא ראה ממני חיוך כבר חודשים כי כל הזמן רע לי הוא מנסה לעודד אותי בהכל אבל אני בלופ של הרגשה מבאסת .. זהו סתם רציתי לפרוק ..