בעלי ואני נשואים שנתיים היום קבענו להיות אצל ההורים שלי באמת הלכנו אליהם, התחלתי לבשל ואחרי חמש דקות הוא מקבל טלפון מחברים ואומר אני תכף הולך לים אל תכינו לי (אחרי שכבר הכנתי) ההורים שלי היו בהלם , אחרי 20 דקות הוא פשוט הלך. שהוא היה בדרך שאלתי עם מי הולך אז הוא אמר שעכשיו מתברר שהבנות זוג של כל החברים שלו באות ושאל אם אני רוצה לבוא(כי הוא ידע שאני לא אקום ואלך מההורים שלי) בזוגיות שלנו זה משהו שהוא לא מקובל לא מהצד שלי ולא מהצד שלו לשבת עם בנות זוג או בני זוג של חברים . הייתה לי תחושה שהוא משקר, לא ענה לטלפונים ומההיכרות שלי איתו זיהיתי שהוא מסתיר משהו. החלטתי לבוא ולהפתיע אותו בים, אני מתקשרת ומבקשת שיכוון אותי הוא אומר לי אני לא יודע להסביר לכי הביתה ואז אחת מהבנות ביקשה להסביר לי ולקחה את הטלפון. אני מגיעה לחוף ורואה לא רק בנות זוג של החברים שלו אלא חברות שלהם שיושבות איתם והוא באהלן אהלן משחק מטקות ולמרות ששאלתי אותו אם הוא בטוח שרק הבנות זוג שם הוא לא אמר והוא אמר ״ברור רק הן״ אחר כך הבנתי שהוא משחק מטקות ונכנס לים רק כי הוא לא ידע איך לעמוד בשקר, לא רציתי לריב ליד כולם ולא פתחתי את זה מולו שם. שיצאנו מהחוף הוא התחיל לצאת עליי שאין לו כוח לשמוע את החפירות שלו ושזה מה יש ואם לא טוב לי אני יכולה ללכת. בעבר כבר חשבתי להתגרש בגלל היחס הזה ואני מוצאת את עצמי שוב ושוב נפגעת ממנו ועוד אחרי שהוא עושה משהו שאצלנו זה ברור כגבול אדום הוא אפילו לא מנסה להתנצל אלא יורד עליי ורב איתי על משהו שהוא עשה לא בסדר! יש לנו ילד ביחד , אם לא מזמן אני כבר פרודה ממנו.. טיפול זוגי זה משהו שהוא לא מוכן לתת מעצמו, שיחות לא עוזר הוא מנוהל מהאגו שלו. לא יודעת מה לעשות רק יודעת שמעכשיו הוא יקבל את אותו המטבע

אני חייבת איכשהו להגיע לרב בצרי מירושלים להתייעץ לגבי משהו דחוף יש למישהי מושג איך יכולה להשיג מספר כלשהו שיקשר זה ממש דחוף וחשוב !!!

הסימנים האלה ירדו אחרי הלידה? הריון 2 ובהריון הראשון לא היה לי

היי אמהות, אני בתחילת הריון שני עם ילדה בת 3 ששוקלת 16 קילו, מאוד כבדה. היא גמולה כבר יותר מחצי שנה אבל לא בלילה. כי לצערי נרדמת רק עם דייסה/בקבוק מים והיא שותה מלא כרגע אין לי איך לטפל בזה. בקיצור זה להרים אותה , וגם בלי קשר לטיטול זה להרים לכיסא באוטו (היא יכולה לעלות לבד אבל לא תמיד רוצה) זה לא בעייתי? שאני מרימה 16 קילו? אשמח לתגובות תודה

אמהות חד הוריות, אמהות שמרגישות שהן כאלו. מצידה לכן! אלוהיםם ישמורר אני בזוגיות כבר 8 שנים, נולדה לנו ילדה ראשונה , אחרי כמעט 8 חודשים בעלי הפסיק לעזור לי. ובא אלי יותר בתלונות והתלוננויות של למה כמה ואיך. ועברו כמעט 3 חודשים מאז שאני מרגישה כאילו אני מגדלת את הילדה לבד, מטפלת בכלב, בבית והכל לבד. מרגישה שאני אם חד הורית לכל דבר. גם תכף שהיא תכנס למעון , עדיין אעשה הכל ללא עזרה וללא תמיכה אלא של שאלות למה הבית נראה ככה? כמה זמן הילדה ישנה? ואיך לא הספקת. אז אלו השאלות למה כמה ואיך . ונמאס לי. הבית יכול לחכות, אני מטפלת בתינוקת אחכ בכלב ויוצאת עם שניהם לטיול פעמיים ביום ולפעמים עם הילדה יותר כדי שהיא תפרוק אנרגיות וכל מה שאני מקבלת זה למה כמה ואיך. מדהים פשוט, כמה "קל" לגדל ילד. "ומה הבעיה?"

היוש , אני שבוע 32+1 ואין סימנים לחלב ולא הרגשה האם זה תקין??