פוסט פריקה אני כבר חצי שנה בחופשת לידה ומרגישה שמתחרפנת ולקחתי שנה חופשה.. מרגישה שלא אצליח לשרוד עד שנה ואחזור לפניי השגרה היומיומית כל היום סביב התינוק מתישה אותי ממש לאחרונה.. יש ימים שאני בוכה כי הוא משגע אותי ומתקשרת לבעלי שיחזור מוקדם יותר מהעבודה לעזור ויש ימים שאני עם לילות לבנים.. ויש שפשוט בא לי לשבת מול הטלויזיה בשקט ופשוט לנשום ולשתות קפה בנחת זה כלכך מתיש.. השגרה היומיומית והמונוטונית הזאת עם תינוק.. ויש לי יסורי מצפון זוועתיים שלפעמים פשוט אין לי כוח להיות איתו כמובן שיש ימים טובים ושמחים אבל לאחרונה זה ממש קשה לי כבר נפשית איך אתן מצליחות לשבת בבית עם תינוק/תינוקות ולא להכניס לגן/פעוטון ולחזור לשגרה ולעבודה? איך הסדר יום שלכן? איך אתן מבחינה נפשית?