חייבת לפתוח בפניכן משהו ואני אומרת את זה בלב נשבר ולא ממקום שתשפטו אותי כי אין לי כוחות לכלום גם ככה .. לפני שנה בערך שמעתי על איזו משפחה לא עלינו שהאמא הייתה לא הכי בטוב עם בעלה עם 3 ילדים וקמה עזבה את הבית ונעלמה לא כל כך הבנתי מה ההמשך אבל בקיצור הילדים גדלים לצד האבא מאז כל פעם שיש לי קושי ויש המון המוח הדפוק שלי חושב לפעול כמוה למרות שברור לי שאני אפילו יום לא יכולה לחיות ללא הילדים שלי.. אבל אני באמת שבורה כבר אין לי כוחות אני אחרי לידה שלישית ומאד קשה לייייייייי אני לא מוצאת דקה לנשום לא מוצאת את החיים שלי של פעם שהיה לי כוחות וזמן לעצמי אפילו לצחצח שיניים אני עושהרק שהילדים רגועים שלא נדבר איך השמנתי כי אין לי זמן להכין לעצמי מה שאני אוהבת .... רק לילדים ולבעלי אני דואגת ולא אני לא בדיכאון אחרי לידה אני פשוטטטט עצובה מהחיים שנהיו לי..ובאמת בא לי לברוח......

זה מוזר / מוגזם לברר אצל שכנות של המטפלת שאני הולכת לשלוח אליה את הילד שלי?

זה ניראה כמו בן או בת????

אני קוראת על הרבה נשים שעברו הפלה וכשהן נכנסו שוב להריון הם קיבלו כדורים תמיכה מהרופאה לי לא הסכימו להביא תמיכה זה תקין?