אני יושבת בחדר לבד במיון ומנסה לחשוב מה יהיה קיבלתי עוד טריקת דלת בפרצוף .. לא אישרו לי משיכת כסף של הילדים שבת לבד במיון העיניים שלי בדמעות ומנסה בכח להגיד שיהיה בסדר יש לי תינוק בבטן שחייב אמא חזקה והדמעות ממשיכות לרדת והמחשבות איייייי מחשבות איך נעבור את החודש מה אני יגיד לעבודה איזה תירוץ נשאר עוד לא מאשרים שמירה למראות מיון למראת כאב אני מפחדת להתפלל שיקרה לי מהשו בשביל שיתנו לי שמירה אפילו היו מצבים שניסיתי ליפול ממדרגות בכוונה אני כל כך מיואשת.. זה לא שאני לא מאמינה , אני מאוד מאמינה שבורא עולם הוא כל יכול .. אני לא מאמינה שמגיע לי זה היצר הרע או הטוב שאומר לי את זה אבל הראש מפוצץ כל דלת נסגרת לי בפנים וזה גורם לי ליפול לבור בלי תחתית ואני רק מחכה לראות את האור שיצוץ ויחלצו אותי משם ובין לבין עוברת בסטטוסים עוד לב נשבר עוד הותר לפרסום עוד חטוף שנרצח עוד חייל שנפל עוד משפחה שכולה עוד ילדים רעבים אמא שמתחננת לרבנים תקנו לי אוכל לילדים ואז המוח אומר המצב שלך לא נורא יש כל כך הרבה סבל בעולם על מה את מתלוננת אבל הלב פחדן מפחד מהמחר מפחד מזה שנולד אפילו קפה שכל כך בא לי לטעום האשראי לא יעבור אז עוד תקווה עוד תפילה עוד נשימה עמוקה עמוקה מה יהיה מחר איך נשרוד משיח יגיע איך צועדים מכאן אבא אמא החלום הזה יש לו סוף טוב ?