אובחנתי עם דיכאון בהריון והבעל שלי ממש אבל ממש לא תומך. הדיכאון שלי זה לא ברמה של - טוב אני עצובה וזהו זה הגיע למצבים ממש גרועים שאפילו חשבתי על לקפוץ מהחלון וכו׳ הושבתי את בעלי לשיחה והסברתי לו הכל, מה עובר עליי ומה הוא יכול לעשות כדי להקל עליי הוא בתגובה? צחק לי בפנים ואמר שזה שטויות והכל בראש, שזה ההורמונים של ההריון ושאני אפסיק להמציא כי ״את סתם לא רוצה לעשות דברים בבית״ , התחיל לתת לי הרצאות על ״תמיד רע לך״ ״כל פעם יש לך תירוץ״ והכי הכי מעליב היה ״אין לי כוח לזה כבר״ באותו רגע התנפץ לי הכל , האמון בו והאהבה בו גם כשאני נמצאת בהתקף חרדה הוא פשוט סוגר את הדלת של החדר בשביל שלא ישמעו אותי והולך לשחק במחשב אני הולכת בבית כמו מתה, אין לי רגש , אני זורקת דברים מרוב ייאוש, לא אוכלת כמו שצריך (ירדתי המון במשקל בגלל זה ברמה קיצונית) , אני בקושי מצליחה לעשות עבודות בבית מרוב שרע לי ואני צריכה בכוח להרים את עצמי אני יודעת שללכת לאיש מקצוע יעזור לי , ואני בתהליכים אבל איך זה יעזור לי לחזור לאותו מקום, לאותו בן אדם שלא חושב עליי לדעתכן האם זה שווה להשאר באותו מקום? שווה לדבר איתו שוב? ניסיתי לקחת אותו לפגישות איתי אבל הוא עובד בשעות של הפגישות וזה לא מסתדר, ובלי קשר בגלל שזה במרכז אז הוא לא יתאמץ לנסוע בשביל זה