לא יודעת את מי זה ירגיע כאן אבל מרגישה צורך לשתף את זה,לא יודעת מה קורה בימים האחרונים עם הצילומים, וגם אני לא תמימה וברור שצריך להיות עירניים. אבל משהו חשוב שתידעו,האבא של הבת שלי עובד בהתקנת ממירים בפרטנר,הוא מחוייב לצלם את הביניין , כל ביניין שמתקין בו , חייב לצלם את הבניין מבחחוץ ומפנים את התשתיות,מאז הקטע של הצילומים הוא מפחד לצלם🤣 אשכרה שהראו את זה בחדשות הוא היסתכל כדי ליראות אם מישהו צילם אותו מצלם **כמובן שאין צורך להדגיש שהוא כמובן יהודי חח* בקיצור יש כאלה שזאת העבודה שלהם גם...

מיון נשים יום שישי יש עומס?

רוצה לפרוק ואפילו אם יש עצה נורמאלית יתקבל בברכה❤️ לבעלי יש בעיות עצבים, זה יכול להתבטא בזה שכשלא מצליח לו משהו הוא מתעצבן ועוזב את אותו הדבר, או כשמישהו מעצבן אותו הוא מסוגל להתהפך ב180 מעלות ולפעמים זה יכול להיות מפחיד אבל אף פעם הוא לא הרים עלי יד. לי יש התקפי חרדה ודיכאון והיו גם לפני ההריון, בהריון הוא היה פחות מתחשב בי, אם היה נופל לי משהו הוא היה עומד לידי מחכה שאני ארים לבד, לעמוד הרבה זמן לשטוף כלים למרות הקושי אני הייתי עושה למרות הכאב גב וכל מיני דברים בסגנון, בהריון קיבלתי כמה פעמים התקפי חרדה ואף פעם הוא לא יודע איך לעזור לי לצאת מהם למרות שאני מסבירה לו כל הזמן, בזמן ההריון הייתה פעם שחטפתי התקף חרדה וממש לא זכרתי את קוראים לי אפילו נסגרתי בשירותים והוא כמעט שבר את הדלת של השירותים, אחרי זה פתח את הדלת בכח הרים אותי מהריצפה וזרק אותי על הספה כל זה כשאני בהריון וצרח עלי לסתום את הפה( כבר כתבתי פוסט כזה בעבר אז לא אפרט יותר מידיי) אחרי כמה ימים דיברנו והחלטתי לסלוח לו וזאת הייתה הפעם האחרונה שקיבלתי התקף חרדה. ביום רביעי האחרון שוב פעם נכנסתי להתקף חרדה בגלל איזה ריב שהיה לנו רציתי רגע לעצמי במקלחת, הוא התחיל לדפוק חזק על הדלת שאני אפתח לו בזמן שאני מבקשת ממנו דקה לעצמי , דפק חזק על הדלת מה שגרם לי להבהל ועוד יותר להתכנס בתוך עצמי, פתח את הדלת בכח עם סכין ( סובב את המנעול) לקח אותי מהריצפה בכח והצמיד אותי למקרר , ברגע הזה כלכך פחדתי שיחטיף לי שנפלתי על הריצפה ושמתי ידיים על הראש וצרחתי שילך ממני( יש לנו ילדה בת חודשיים בבית) הוא לקח אותי בכח וזרק אותי על המיטה וסגר את הדלת, אחרי כמה שניות פתח את הדלת וצרח עלי לסתום את הפה ולהפסיק לבכות ( כנראה לא רצה שהשכנים ישמעו) קמתי מהר לקחת כדור נגד התקפים כאלה ( קיבלתי אותם לא ממזמן וזאת פעם ראשונה שיצא לי לקחת את הכדור הזה) וחזרתי לשכב במיטה בכיתי עוד קצת ואחרי כמה דקות חזרתי לנשום נורמאלי ונרגעתי, באותו הרגע הוא שתק ( כנראה הבין שטעה באיך שהתנהג), יום אחרי החלטתי שאני צריכה זמן לעצמי לקחתי את הילדה ואת עצמי ארזתי בשקית דברים לי ולילדה והלכתי לאמא שלי, אמא שלי לא יודעת למה אני אצלה, אמרתי לה שרבנו אבל לא את הסיפור האמיתי… מאז הוא לא ביקש סליחה רק התקשר לבדוק שאני אצלה והכל בסדר אבל חוץ מזה כלום. אני אוהבת אותו מכל הלב שלי אבל אני כלכך מפחדת שירים עלי יד וללכת לטיפול נגד בעיות עצבים הוא לא רוצה כי טוען שזה לא עוזר. אני לא רוצה לעזוב אותו אבל לא רוצה גם שהחיים שלי יראו ככה, מרגישה שנפלתי לתוך בור של חרא ואין לי איך לצאת מזה, אני סכה בת 20 ומרגישה שעשיתי טעות שנכנסתי לזוגיות הזאת ובטח שהבאתי ילדה, עמוק בלב אני מתחרטת שהבאתי את הילדה הזאת לעולם כי עכשיו היא יכול להיות תצטרך לסבול מהורים גרושים כמו שאני סבלתי ממשפחה מפורקת כל החיים ומאמא עם בעיות עצבים… אני לא רוצה לוותר עליו אבל מרגישה שהוא מוותר על שנינו עם ההתנהגות שלו, אבודה ורק רוצה לקפוץ מהחלון ☹️, איך בן אדם שלא היה ככה השתנה פתאום מרגישה כאילו עשו לו משהו וזה לא אותו דבר שהכרתי

מישהי שהייתה לקראת לידה צירים ירידת מיים וכו עדיין המשכתן תוך כדי להרגיש תנועות ? איך זה עובד ? איך אדע שהוא ממש מתכוון לצאת ?

הבת שלי בת 3 כמעט גמולה לגמרי ממוצצים הוא לוקחת רק בלילה ושמתי לב שהיא בלילה בלי מוצץ וחורקת שיניים ממש מה עושים במצב כזה ?😓