משתמשת פורטי21 ביולי 2024 בשעה 22:29
לידה ראשונה שלי,
עשיתי את כל המאמצים האפשריים להניק את הקטנצ'יק והצלחתי רוב הזמן, התחברתי לזה בטירוף.
אין ספק שמדובר במסירות נפש מטורפת, בהסתכלות בעיניין של הילד והתאהבות כל פעם מחדש, תחושת סיפוק אדירה שאני מזינה את הילד שלי בחלב אם שהכי מותאם לו.
אממה, יצאתי מספר פעמים והבאתי לו בקבוק והילד לא מוכן יותר לציצי. ונפל עלי סוג של דיכאון (הילד בן 3 חודשים), תכננתי להניק אותו לפחות 5-6 חודשים.
עכשיו ממש יש לי דכדוך כזה ,ברמה שלא מצליחה לישון ומרגישה אשמה.
הבנתי שהרבה זה כי לא מופרש מספיק אוקסיטוצין ופרולקטין בגלל הירידה החדה בהנקה.
הוא יונק בלילה בדרך כלל ועד 12 בצהרים בערך ואז צורח לבקבוק ולא מוכן לציצי.
ככה כבר שבוע .
עצות יתקבלו ותודה על המקום לפרוק שעל ליבי.
מה עושים איך מקלים על העיניין?
מניקות באהבה
💬15 תגובות👍3 לייקים
