לאף אחת כנראה לא יהיה מה לייעץ.. אבל סתם פורקת כי אין לי איפה חוץ מעם בעלי.. שגם הוא סובל עכשיו.. ההורים שחי הגיעו מחו"ל.. ל12 ימים. אני 5 חודשים אחרי לידה, 2 ילדים בבית ב"ה והם הגיעו.. אלינו.. לחופש. לא מבינים עניין. תועה לעצמי איך גדלתי איתם. אין לנו את אותן נורמות. לא של ניקיון וסדר, לא של אוכל. כלום. כלום. הם לא מבינים בכיורים נפרדים, לא מכבדים אותי בעניין הזה. הלכו לנו שני סירים. יקרים. הם רק מפריעים. ציפיתי לקצת עזרה, ומצאתי את עצמי מכינה לשבת ל2 נפשות נוספות שאוכלות הרבה יותר מאיתנו. בלי טיפה של עזרה. הם באותו הזמן הלכו לטייל. קנו כביכול פירות לבית, זללו כמעט את הכל. השאירו לי לנקות אחריהם אחרי שכבר ניקיתי לשבת. נמאס לי. לא יודעת איך אני אמורה להחזיק עוד. נשאר לי 8 ימים. אני בעצבים מטורפים. ציפיתי לקצת עזרה. לא קיבלתי. מילא. אתם אצלי. מבלגנים את הבית. לא עוזרים. מעירים את הילדים, לא מכבדים. והכי חשוב אין עם מי לדבר. כי הם נפגעים בקלי קלות. וקשה לי. בלתי נסבל לי. בא לי להעיף אותם מהבית. שימצאו מלון. הקניות עלינו החשבונות עלינו כמובן להכין את האוכל ולסדר אחריהם - עליי. הכל עלינו. והם? כלום. הם נפגעים אם אומרים להם משהו. כמו ילדים קטנים. ממש קשה לי. 😔