יש משהו מאוד מאוד נפוץ שנקרא דיכאון אחרי לידה. הייתי מציעה לך להתקשר לקופת חולים שלך ולדבר עם אחות, או אפילו לדבר עם הרופאת משפחה שלך אם נעים ונוח לך לפרוק מולה. מעבר לזה והכי חשוב - מה שאת חווה כרגע הוא לגיטימי והגיוני, המון נשים חוות את זה. ההורמונים משתגעים והגוף עובר שוב מעבר קשה מלהיות בהיריון ללחזור למה שהוא היה פעם ואי אפשר שלא תהיה השפעה רגשית לכל הדבר הזה. למזלך הגדול יש לך בעל תומך שמנסה לעזור ולהבין - אז את כל מה שכתבת לנו בדיוק כמו שכתבת את הולכת לשבת בערב ולהעלות את זה מולו, תבכי ותתפרקי ותשתפי ותדברי על כל מה שמפריע לך כי בשביל זה הוא שם. אם את קרובה לאמא / אחות / חברה תדברי גם איתן. אין שום סיבה לשמור בבטן כי זה כל כך לגיטימי והגיוני ומגיעה לך כל התמיכה בעולם. ושתדעי לך שאת ממש טועה לגבי זוגות אחרים. אולי מבחוץ זה נראה לך שכולם מאושרים כי אנחנו בעידן של רשתות חברתיות שכל מה שחשוב לכולם זה רק איך הדברים נראים מבחוץ, אז המסר שאת מקבלת לא קשור למציאות בשום צורה. כולם סובלים, לכולם קשה, ולכולם יש קשיים מטורפים שאת לא מצליחה לדמיין אפילו. את לא לבד, מעבר לקבוצת תמיכה שיש לך פה פשוט תיעזרי באנשים סביבך, תבקשי ממישהו להיות עם הקטנה בזמן שאת הולכת לעשות הליכה בחוץ, אימון קטן. תבקשי מבעלך לשמור עליה שעתיים ולכי לעשות שיער ואז תתפנקי בארוחה במסעדה עם חברה. תבקשי עזרה! תדברי על הכל! ואל תוותרי על עצמך ועל הזוגיות שלך כי ברגעים האלו של החיים אנחנו נמדדים בעמידות שלנו לקשיים וביכולת שלנו להיות אופטימיים גם כשהמצב מרגיש נורא. יהיה בסדר 🩷

ממש לא מגבש ולא קל הרבה חילוקי דעות ריבים ותסכול כן התחלה היתה קשה בעלי תמך והכל אבל נפשית היה לי קשה גם במהלך הגיל של התינוק שגדל היה ריבים עם בעלי מה נכון כשאני באה מתחום טיפולים ילדים ותינוקות תבקשי עזרה אם את צריכה תנסי להקל על עצמך עם משפחה בייבסייטר תנסי לעשות גם דברים לעצמך שיעשו לך טוב

יש את החיים דרך פילטרים ויש את המציאות. והמציאות היא שקשה פשוט קשה. זה חוסר בשינה בשילוב עם חוסר באוכל וזה פשוט יוצא על כולם. הנחמה היחידה שזה פשוט עובר. לומדים איך להתנהל. לומדים להכיר את התינוק. הוא קצת גדל ודברים נהיים קצת פשוטים יותר. הוא יתחיל לחייך ולתת פידבקים חזרה...

נויה, את כל כך מדוייקת! תודה על מה שכתבת! כל אישה צריכה לקרוא את זה!