אוף אני מתוסכלת וחייבת לפרוק😖 בעלי ואני בזוגיות מאוד טובה ותמיד טוב לנו ביחד אפילו מריבות אנחנו מצליחים לצלוח אותם ממש טוב. יש בעיה אחת העלי בא מבית שבו לא קיבלו אותו בכלל איך שהוא תמיד צחקו עליו וזלזלו בו אז כל דבר שהיה עושה בחיים גם אם זה הצלחות ובמיוחד כשלונות היה מסתיר ולא מספר לאף אחד ככה במשך שנים וזה פשוט נהיה חלק ממנו שקשה לו לשחרר ולספר לי דברים לא בקטע רע פשוט מתוך הרגל או פחד לקבל תגובה שלא ציפה כמו שקרה לו בעבר. עבדנו על זה הרבה מאוד ביחד וזה היה ממש בתהליך של התקדמות אומנם בשיניים ולאט לאט אבל בהחלט הוא השתדל ועשה מאמץ מטורף בשביל זה.. מאז ה7.10 בעלי נמצא במילואים אין סופיים עם הפסקה של 3 שבועות בין 2 סבבים וכמובן שהפסקנו לעבוד על זה וגם רציתי לא להפיל עליו יותר מידי ועכשיו אני מתחרטת היום יצא מהצבא והלכנו לטייל חבר שלו מאוד מאוד טוב התקשר והוא אמר לו ישר אתה על רמקול כמה פעמים עכשיו באמת שלא הציק לי אבל צחקתי ואמרתי לו יאלה מה כבר הוא יכול לפלוט מהפה שלו ובעלי אמר מה אם זה משהו אישי שלא סיפרתי לך ואני כל כך מתוסכלת זה מרגיש לי כאילו הזוגיות שלנו הלכה עם המלחמה הזאת 1000 צעדים אחורה ובקטע הזה בכלל מליון צעדים אחורה.: פשוט סיוט מרגישה שממש נשברתי ולא מצליחה להנות מהאפור הזה אפילו לא טיפה🤦‍♀️ ובנימה זו אוסיף משהו שאני חווה הרבה בזמן האחרון בבקשה אם אתן רואות אישה של מילואימניק אל תגידו לה בזלזול למה הוא עדיין במילואים היא גם ככה שבורה מבפנים ומפורקת לחתיכות ואם יש לכם אופציה לעזור לה עם הילדים במיוחד בחופש הגדול שמוציא להם קרניים.. לא לשאול אותן מה הן צריכות פשוט לעשות בשבילן זה המון🫶