למה לשפוט קודם כל זה מהמם ומבורך להישאר עם ילד בבית אל תקשיבי לאף אחד אני נשארתי עם הגדול שלי בבית עד גיל שלוש וזה מושלם יותר מיזה גם אחרי שנכנס לגן הוא היה יותר בבית מאשר בגן עם את משקיעה ולוקחת אותו לגן עם אמא נגיד ופעילות ומלמדת אין סיבה שיפספס משהו בגלל שהוא ״בבית״ עם השנייה כנראה יכנס בגיל שנתיים כי רוצה להביא עוד אחד והיה כנראה כבד שתיים בבית

תראי אני אומר לך מניסיון - מבחינת בטחון עצמי ניכר מאד תמיד ילד שהיה בגן וילד שלא היה בגן , כמה שלא תשקיעי בילד את בסופו של דבר בסביבה שלך בבית ולא יכולה להחליף גננת כאשר גננת משקיעה את שעות הפעילות שלה מהבוקר עד הצהריים בגן זו עבודה לכל דבר , מעבר לכך הנושא המהותי הוא העניים החברתי שכאשר ילדים פחות נחשפים לילדים בני גילם בעתיד יש לזה השלכות , מעבר לכך בנוגע לחרדות זה בטח תופס אותך בעוד עניינים בחיים אז כדיי לטפל לצורך איכות חיים טובה יותר , ומשהו אחרון אני מבינה את הדאגה שלך אבל יום אחד הוא יצטרך ללכת לכיתה א ותצטרכי לשחרר , וללכת ליסודי והלאה והלאה את לא באמת יכולה לשמור עליו מהסכנות שיש בחוץ את יכולה ללמד אותו להתמודד ולא מעבר ...

אני לא ממש מסכימה עם mimi (ובחלילה לא בקטע רע כמובן ❤️) אגיד את דעתי והיא מבוססת על מחקרים - ילד עד גיל 3 לא זקוק בשום צורה להיות יום שלם 5 ימים בשבוע סביב ילדים בני גילו, מספיקות לו כמה שעות בשבוע בחרבת ילדים שאותם את יכולה בקלות למלא (לקחת אותו לגן משחקים שם יפגוש ילדים בני גילו ויש קבוצות של חינוך ביתי שעושים מפגשים כמעט בכל עיר שקיימת) ודווקא ההפך הוא הנכון לרוב ילד שקיבל ביטחון בבית יגיע עם ביטחון עצמי גבוה יותר מאשר ילד שנמצא במסגרת מגיל קטן ואומרת גם מניסיון :) ילד עד גיל 3 זקוק בראש ובראשונה להורה שלו ולזה אין תחליף, במציאות שאנחנו חיים בה זה לא תמיד מתאפשר ולכן קיימות כל המסגרות המשפחתונים וכו' ילדים שנמצאים בבית עם הורה שמשקיע בהם מגיעים הרבה יותר מפותחים לגן מבחינת שפה במיוחד וגם מהרבה בחינות אחרות (ואני אומרת את זה גם מניסיון אישי וגם מהדברים שאמרה לי הגננת בעצמה בגן) אם זה מתאפשר לך זה מושלם מבחינתי באמת מכל הבחינות ולא הייתי מחליפה את זה בעד שום דבר שבעולם💖

מוסיפה שלבן שלי לא הייה קושי בהסתגלות שהגיע לגן עירייה והיה עם מספיק ביטחון והבנה ושאני יחזור לקחת אותו יש לו ביטחון בקשר שלנו